יום רביעי 14 יולי 2004

לכבוד:

פרופ' יהודית נאות                                         

השרה לאיכות הסביבה

שלום רב,

הנדון: סינדרום "המזהם (לא) משלם".

בעקבות ההתפתחויות האחרונות בנוגע לתעשיות אלקטרוכימיות, שודאי הובאו לידיעתך, אני פונה אלייך בשם חברי הארגון שלנו, בבקשה מיוחדת לעשות כל שניתן כדי למנוע התפתחויות דומות בתעשיות מזהמות אחרות במדינה.

למעשה, במכתב זה אביא בפנייך הצעות אופרטיביות לתיקוני חקיקה דחופים שימנעו להבא מצבים חמורים כמו אלה, להם נקלענו, המדינה והתושבים כבני ערובה במקרה הזה.

המצב שהולך ומתפתח בהקשר של תעשיות האלקטרוכימיים בעכו, הוא דוגמא עצובה לסינדרום "המזהם (לא) משלם". לא יעלה על הדעת שמפעל זה, אשר במשך שנים רבות זיהם את אזור עכו והקריות, אשר גרם ברשלנות לשתי שריפות גדולות באוקטובר 2003 ולנזקים חמורים לעובדיו כתוצאה מהרעלת כספית, יגלגל את כל האחריות לניקוי הפסולת שהותיר אחריו למשלם המיסים הישראלי.

רשויות המדינה אינן יכולות לאפשר לבעלי המפעל לנטוש בעוד הספינה טובעת, לפני שדאגו לפנות את החומרים המסוכנים שבבעלותם, ולפני שהסדירו את חובותיהם לעובדים. הסכמה שבשתיקה להסדר זה עלול ליצור תקדים מסוכן עבור תעשיות מזהמות נוספות, כגון "כרמל אולפינים" ו"חיפה כימיקלים", אשר יכריזו על פשיטת רגל וישאירו את המדינה ואותנו עם כל הצרות. הרי זה בדיוק מה שקרה גם בקריית הפלדה - הבעלים נוטשים ובכך נפטרים מכל המחדלים שהם אחראים להם, בעוד שהמדינה ומשלמי המיסים נותרים במלכוד.

על המדינה לנקוט עמדה חד משמעית ביחס לטענות המופרכות של נושי המפעל, שטוענים כי אינם נושאים באחריות לפינוי החומרים הרעילים שעדיין מצויים בו, ומוחזקים בתנאים ירודים ללא פיקוח מתאים בידי צוות עובדים מצומצם אשר מאיים בשביתות חדשות לבקרים. כמו כן, המדינה מחויבת לנקוט בהליכים משפטיים נגדי בעלי תעשיות אלקטרוכימייות בעכו, אשר עזבו בינתיים את הארץ ומסתתרים מאחורי מסך ההתאגדות של החברה, בכדי לשדר מסר ברור לתעשיות אשר מתרשלות בחובתן למלא את תנאי רישיון העסק ולדאוג לפסולת שהן יוצרות.

לעניות דעתנו, על המשרד לאיכות הסביבה לקדם במהירות הצעות לשינוי חקיקה שימנעו עוד מצבים בלתי אפשריים כאלה. המדינה חייבת להגן על עצמה ועלינו. לא יתכן שנשאר בני ערובה של מציאות חמורה זו.

הצעות אופרטיביות:

1. לחייב כל מפעל המאחסן או מעבד חומרים מסוכנים להוציא ביטוח סיכונים סביבתיים שיהיה תקף גם במקרה של פשיטת רגל.

2. תיקון לפקודת פשיטת הרגל ולחוק החברות שיקבע כי חבות מסוג זה הינו בעל דין קדימה במכלול החובות של המפעל שבפירוק.

3. בעל מפעל יחויב להחזיר למדינה את כל עלויות המענקים והתמיכות שקיבל מהמדינה, לצורך טיפול בנזקים הסביבתיים שהמפעל יצר בשנות פעילותו, ולא יקבל תמיכות בעתיד.

הארגונים הסביבתיים ישמחו לתרום מהידע המצטבר שלהם לטובת המהלך הזה.

אודה לכם על טיפולכם הבהול בעניין הנקודתי וגם בעניין הכללי הנובע ממנו,

בברכה,

ליאורה אהרון, מנהלת

עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל

העתקים:

מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה – ד"ר מיקי הרן

מנהלת המחלקה המשפטית במשרד לאיכות הסביבה - עו"ד רותי רוטנברג

יועצת בכירה לשרה לאיכות הסביבה – אפרת אפק

מנהל מחוז צפון במשרד לאיכות הסביבה – שלמה כץ

מנכ"לית ארגון הגג חיים וסביבה – עו"ד אלונה קארו - יפת

מנכ"לית אדם וטבע ודין – עו"ד ציפי איסר - איציק