זיהום מים - רמת השרון היא רק סימפטום
מומחים מזהירים, כי באקוויפר החוף הקו האדום נחצה מזמן ולא ירחק היום שבו לא יהיה ניתן לשאוב ממנו
גלובס / דליה טל; 5.10.2004
זיהום המים אינו אופייני לרמת השרון בלבד. אקוויפר החוף, שרמת השרון שואבת ממנו את מימיה, סובל משורה ארוכה של זיהומים, עד כי לדעת פרופ` אהרונסון ופרופ` פלכסר אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לקטסטרופה.
נציב המים שמעון טל מסכים עם הנחה זו, לדבריו עד להקמת המשרד לאיכות הסביבה, לפני 10 שנים, הוזרמו לאקוויפר זיהומים שונים שנבעו ממפעלי תעשייה, חקלאות, מזבלות ומביוב - את מחיר הבורות וההזנחה אנחנו משלמים כיום.
אקוויפר החוף, המשתרע מתחת למישור החוף הבנוי בצפיפות, מספק 200 מיליון מ"ק מים בשנה, 15% מכלל צריכת המים הארצית. האקוויפר נוח לשאיבה, שכן מפלס המים קרוב לפני השטח, ולכן ניתן לשאוב את המים בטכנולוגיה פשוטה יחסית. הקירבה לריכוזי אוכלוסייה מונעת את הצורך לשנע את המים בעלויות גבוהות.
סיבות אלה הביאו לניצול יתר של האקוויפר, וגרמו לירידת מפלסים מסוכנת, לחדירת מים מלוחים ולהתגברות הזיהום. הבנייה הצפופה על פני האקוויפר יצרה שפע של מקורות זיהום, שדלפו ישירות לתוך המים, עד כי במהלך המאה ה-20 יצאו מאות בארות מכלל שימוש.
חוקרים מזהירים מזה מספר שנים, שאם ימשיכו תהליכי ההמלחה והזיהום בקצב שבו הם מתרחשים כיום, קיימת סכנה מוחשית לעתיד האקוויפר.
לדעתם, יתכן שכבר כיום המצב אינו הפיך, ועד מהרה נאלץ להכיר בעובדה שמי התהום אינם ראויים לשתייה, וניתן להשתמש בהם להשקיה חקלאית בלבד.
מזה שנתיים, ובעקבות מציאת זיהום ברמת השרון החלה נציבות המים לבדוק את האקוויפר ומצאה בו שורה ארוכה של מזהמים. המים עומדים אומנם לפי שעה בתקן הבינלאומי לאיכות מים, אך לדעת אהרונסון ופלכסר, בשל המבנה החולי של האקוויפר הזיהום מחלחל בקצב איטי ולא ירחק היום שבו נגלה שהזיהום גדל.
לדבריהם, ניתן להילחם בזיהום אך ורק באמצעות אכיפה. להקפיד שמכלי האיחסון של תחנות הדלק יהיו אטומים לחלוטין ולא ידלפו לקרקע, לאכוף את החוק על מפעלי התעשייה, למנוע מצבורי אשפה, שגם היא תורמת להעלאת הזיהום ולהימנע מהזרמת קולחים לא מטוהרים ברמה מספיקה לקרקע.
לדברי פלכסר, העולם כולו מתמודד עם בעיות של איכות מים הנובעות מצפיפות המגורים ומהפיתוח התעשייתי, אך אין ספק שבאשר לאקוויפר החוף הקו האדום נחצה מזמן, ולא ירחק היום שבו לא יהיה ניתן לשאוב ממנו.
לדברי טל, אין מנוס מלטפל בבעיות ובגופי הזיהום, כדי שניתן יהיה להציל את מה שנשאר. לדבריו, לא ניתן לוותר על האקוויפר, ולכן קיימת חובה לשמור עליו. טל מדגיש, שעם תחילת עידן ההתפלה יתווספו למערכת מים נקיים שישפרו את המצב. יחד עם זאת, גם הוא מסכים עם ההנחה, שיתכן שכבר עתה איחרנו את הרכבת.
