בעמותת אזרחים למען הסביבה בגליל (אל"ס) רגילים לשוטט במזבלות ושפכי ביוב, גם צור אבלס הפקח ממשגב רגיל. אבל אזרחים רבים לא מכירים את המציאות הזו וכך גם רוב הפוליטיקאים כמעט ולא מכירים אותה.

ח"כ מצנע אשר גילה עניין בפעילות הציבורית של העמותה, נענה להזמנתנו ובא להכיר "גליל אחר". לצערנו, לא אותו גליל שמתואר בחוברות התיירות ובספרי הטיולים...

בסיור השתתפו גם ברוך קומפנו וצור אבלס ממחלקת איכות הסביבה במשגב, סיגי מירון פיסטינר, ליאורה אהרון וראיק פרג' מאל"ס, זכריה נקסון מצורית, עבד נעמרנה מעמותת אל עמל בשעב, ראש מועצת רמה מר חליל חורי, מהנדס מועצת רמה וסלח הפקח מאיגוד ערים סכנין.

נפגשנו עם מצנע בנחל שגור, המיצג את בעיית הביוב בגליל בעשור האחרון. עד לפני 10 שנים לא זרם ביוב בשמורת נחל שגור, למרות שמערכות הביוב ביישובי בקעת בית הכרם היו ברמה נמוכה. הביוב נאסף בישובים בבורות ספיגה והגיע בחילחול למאגרי מי התהום. בשנת 1993 הוחל מהלך חשוב להסדרת כל מערכות הביוב של ישובי בקעת בית הכרם, לעבר מתקני הביוב במישור עכו. אולם, דווקא עבודות הסדרה הביאו לתחילת הזרמות הביוב אל קניון בית הכרם.

מאז ועד היום נמשכת הזרמת השפכים מישובי הבקעה אל תוך שמורת הטבע של קניון בית הכרם, בשל העדר תחזוקה וטיפול מתאימים במערכות ההובלה והשאיבה של השפכים. שנים העבירו הרשויות את האחריות מאחת לשניה והתוצאה העגומה מדברת בעד עצמה: הביוב זורם בנחל, שמורת הטבע ושביל הטיולים, אשר היה מוכר ביותר בצפון וזכור לכל מבוגר כחוויית טיול מרתקת, נעזבו, נשכחו ומצבם הולך ומחמיר. בשנת 2003 הוטל על "קולחי משגב" לטפל במערכת ואז המצב היה טוב, אבל גם זה נפסק והביוב שום זורם בנחל.

כשהרשויות מסביב קורסות, מצב הביוב והפסולת מחמיר עוד יותר וכשאין כסף למשכורות, אין גם כסף לתחזק את מתקני הביוב, מערכות הביוב שנבנו בהשקעות גדולות, אינן מתפקדות והביוב זורם בנחלים ובשמורות הטבע. הפסולת לא מפונה במשך חודשים מהרחובות. אם יש קצת כסף כדי לשלם לקבלן הפינוי, הוא מפנה את הפסולת למקום הקרוב ביותר, לאתרים פיראטיים והם גדלים ומתרבים.

יש בגליל עשרות רבות של אתרי פסולת פיראטיים, הם מוסתרים מהעין ורק בפעילות ציבורית ניתן יהיה לקדם את הטיפול בהם, אמרנו למצנע. הניסיון המצטבר מלמד, שיש להסתכל על הבעיה מגבוה ולהבין שלרשויות המקומיות אין שום סיכוי להתמודד עם הבעיה לבד. השלטון המרכזי חייב לקחת אחריות על הבעיות, כי הן פוגעות ביסודות הכי חשובים לקיום של כולנו, באוויר, במים ובקרקע.

גם על משרפות דברנו עם מצנע והבנו שבעניין הזה יש לנו חילוקי דעות: מצנע חושב שמשרפה היא פתרון נכון לבעיית הפסולת. גם אנחנו רוצים למצוא לפסולת פתרונות אמרנו, אבל משרפות בתנאים של היום, מהוות סכנה אמיתית לאיכות האוויר ולבריאות הציבור. כל עוד אין בארץ תקנים מחמירים לגבי איכות אוויר ואין פיקוח ואכיפה מספקים על התקנים הקיימים, אנחנו לא מאמינים בפתרון הזה ולכן מתנגדים. ועדת פנים ואיכות הסביבה בכנסת, שדנה לאחרונה בנושא, המליצה שלא לאשר הקמת משרפות חדשות, ולהגביר את האכיפה והדרישות מאילו הקיימות, זאת בעקבות גילויים אחרונים של חומרים תוצרי הפליטה במשרפות,  רעילים ביותר בשם דיאוקסינים.

אנחנו הצענו לטפל בפסולת באופן מסודר, בדומה לטיפול בביוב. בסיור עלתה הצעה להקים מנהלת לפסולת, ותאגידים שיטפלו בגביית המיסים ובהסדרת האיסוף וההטמנה. הניהול צריך להיות בכל הרמות מהארצית לרמה המחוזית והאזורית מקומית.

בעמק מגד (מדרום למג'ד אל כרום), יש מספר אתרי פסולת, ובאתר הגדול מבינהם פונתה מרבית הפסולת, (לאחר מהלך משפטי ארוך ומתיש שלנו) באמצעות צו ניקוי של המשרד לאיכות הסביבה בדצמבר 2002.

לפי דיווחיו פונו מכאן יותר מ-700 טון להטמנה מסודרת בעברון. אך לדאבון הלב, של כל העוסקים בפינוי הזבל, תושבי הכפר והישובים מסביב, צורית גילון וכרמיאל, עדיין לא יכולים לנשום לרווחה, כיוון שהאתר הזה ואתרי הפסולת הרבים בסביבת הכפר ממשיכים לגדול בקצב מדאיג. אחת לכמה זמן מציתה יד עלומה את הפסולת המצטברת, לצורך הקטנת הנפח. שריפת הפסולת משחררת לאוויר חומרים מסוכנים, כמו דיאוקסינים הפוגעים בבריאותם של כל תושבי הישובים הסמוכים.

ח"כ עמרם מצנע: "ראש המועצה החדש של רמה, מר חליל חורי הבטיח שורה של פעולות להסדרת זרימת הביוב בתוך שנה ולשיקום אתר הפסולת. מדובר בבעיות שקיימות עשרות שנים, וקשה מאוד לפתור אותן היום במצבם של הרשויות המקומיות. טוב שראש המועצה, שמבין את חשיבות הנושא לבריאות התושבים מטפל בנושא, למרות המצוקה הקשה".

הנושא ימשיך להיות במעקב במהלך החודשים הקרובים, כך הבטיחו מארגני הסיור .

רשמה: ליאורה אהרון, עמותת אל"ס.