הצעות לסדר-היום>

<החלטת "מקורות" לנתק את אספקת המים לכמה רשויות ערביות בצפון>

<היו"ר מגלי והבה:>

אנחנו עוברים לנושא הבא: החלטת "מקורות" לנתק את אספקת המים לכמה רשויות ערביות בצפון – הצעות לסדר-היום שמספרן 925, 932, 935 ו-958. אומנם נכתב "רשויות ערביות", אבל ניתקו מים גם לקריית-אתא ולעוד כמה יישובים יהודיים, כך שזה צריך להיות "רשויות בצפון", ולאו דווקא רשויות ערביות.

אני מזמין את ראשון המתדיינים, חבר הכנסת דב חנין. לאחר מכן יהיו חבר הכנסת חמד עמאר וחבר הכנסת מסעוד גנאים. אם אמצא מחליף אז גם אהיה דובר, אם לא – אגיד את ההערות שלי מעל הבמה כאן. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

<דב חנין (חד"ש):>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מתחילים את ימי הקיץ. אלו הם הימים שבהם אנשים, מטבע הדברים, צריכים מים אפילו יותר מאשר בכל תקופה אחרת. אבל אנחנו מתבשרים על יותר ויותר מקרים, בצורה יותר ויותר שיטתית, של ניתוקי מים. אדוני היושב-ראש בצדק הזכיר שלא מדובר רק ביישובים ערביים, וגם לא מדובר רק ביישובים בגליל. זו מכת מדינה, של ניתוקי מים קולקטיביים ליישובים שהרשויות המקומיות בהם, מסיבה כזאת או אחרת, לא עומדות בחובותיהן.

אבל בכל זאת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתמקד רגע בגליל וביישובים ערביים ודרוזיים בגליל, ולתת כמה דוגמאות. בכפר חורפיש, 5,700 תושבים, יש ניתוקים רצופים לאורך חודש יוני ויולי; בכפר מע'אר, 20,000 תושבים, ניתוקים לפחות יומיים בכל שבוע; בכפר ינוח ניתוקים באופן קבוע לאורך החודשיים האחרונים – 4,500 תושבים; בעיר סח'נין, 28,000 תושבים, ניתוקים מפעם לפעם לאורך כל חצי השנה האחרונה; בכפר ראמה ניתוקים קבועים, כמעט בכל יום ניתוק מים בראמה; בדיר-אל-אסד, בענה, מג'ד-אל-כרום – 12,500, 8,000 ו-14,000 תושבים בהתאמה – יש ניתוקים באופן קבוע, לפעמים, אדוני היושב-ראש, במשך כמה ימים ברצף. בבית-ג'ן, 11,000 תושבים, יש ניתוקים לסירוגין. רק הרשימה הזאת שקראתי, אלה הם יישובים שבהם חיים 112,000 בני-אדם, כמעט בכולם יש ניתוקים באופן קבוע. בשני יישובים יש ניתוקים מדי פעם בפעם.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה בהקשר הזה לדבר בצורה קצת יותר מפורטת על מה שקורה בשלושת הכפרים שהיוו את העיר אל-שאגור – אני מתכוון למג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה. שלושת היישובים האלה הם באשכול סוציו-אקונומי 2, סובלים מרמת פיתוח נמוכה. יש שם רשות מקומית שהיה לה גירעון כספי מאוד חמור. המצב שנוצר אחרי התחלת המהלך של פירוק האיחוד בין  הרשויות המקומיות האלה הוא מצב של חוסר תפקוד מוחלט של הרשות המקומית. כיוון שנמצא אתנו שר התשתיות אני אתמקד בנושא הביוב ונושא הפסולת.

בנושא הביוב – הביוב של העיר מזהם היום את נחל-חילזון. אנחנו מדברים על זיהום שיוצר סביבה קשה ביותר, בלתי אפשרית, לתושבי הכפרים הסמוכים. ביוב גולמי זורם בתעלות הניקוז, בנחלים, בסמיכות לבתי מגורים, יוצר תנאים תברואתיים מסוכנים, גורם להתפתחות מוקדי דגירת יתושים. אגב, גם מסכן שמורת טבע.

נקודה אחרונה, אדוני, גם הפסולת באזור הזה מועברת לתחנות מעבר אשר מופעלות בצורה מאוד לקויה. הפסולת הזאת נערמת בצדי הדרכים, בסמוך למבני ציבור, בתי-ספר ומוסדות בריאות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין – כדי לא להיות רק ביקורתי – שבנושא הזה פניתי גם לשר להגנת הסביבה, ואני שמח לומר שהוא התערב בעניין. אני מצטער שמשרד הפנים לא נקט את כל הצעדים, כי מדובר פה ברשות ממונה, שמשרד הפנים קיבל על עצמו את האחריות לה. אני שמח שנמצא אתנו שר התשתיות, כי  - - -

<היו"ר מגלי והבה:>

אדוני יודע שכל המינויים האלה, הרשויות הממונות, שנינו יודעים על כמה שנכשלו במילוי תפקידם. ודאי וודאי שהאחריות נופלת על משרד הפנים גם בנושא הזה.

<דב חנין (חד"ש):>

נכון. אני שמח שנמצא אתנו היום שר התשתיות, שאני יודע שהוא מאוד מסור לעניינים האלה. אני מקווה, אדוני השר, שגם אתה תמצא את הדרך להתערב בצורה מאוד תקיפה בשני ההיבטים שקשורים בעבודת משרדך – גם ההיבט של אספקת המים וגם ההיבט של הביוב. אנחנו מדברים על זה שאין מים, אבל המים שמגיעים הופכים להיות לביוב שזורם באופן פתוח וגורם למפגעים מאוד קשים. תודה רבה.

<היו"ר דני דנון:>

תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מגלי והבה, סגן יושב-ראש הכנסת. בבקשה.

<מגלי והבה (קדימה):>

אדוני היושב-ראש, אדוני שר התשתיות, חברי חברי הכנסת, סוגיית ניתוקי המים לכל היישובים היא סוגיה לא חדשה. אנחנו יודעים על המשברים ברפורמה הכלכלית ב-2003, אנחנו יודעים לאחר מכן, אבל רוב הרשויות הגיעו להסדרים עם "מקורות".

אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בה היא ניצול החוק על-ידי "מקורות", והגענו אז לסיכומים שלא מנתקים מים מעבר לארבע שעות. אנחנו יודעים גם את המצוקות של הרשויות המקומיות בנושא גביית המסים תמורת המים. דרך אגב, אדוני השר, שלא יהיו לך ספקות, אנחנו אומרים – גם כאנשי ציבור וגם כאזרחים – שכל מי ששותה מים צריך לשלם עבורם. הבעיה היא איך להגיע להסדרים עם הרשויות שאין ביכולתן, לפעמים, לעמוד בתשלומים שנקבעו.

לצערי הרב, במקום לווסת את הנושא עושים שימוש, לפעמים ציני, ושעות רבות אין מים, לפעמים יומיים ושלושה ימים בלי מים בימי הקיץ האלה. אנחנו מבקשים ממך, אדוני השר, גם מול הכנסת, שתנחה את "מקורות" – אף-על-פי שלפעמים יש להם תגובות מוזרות כשאנחנו פונים אליהם ומנסים להתערב – שלא יהיה מצב שביישוב כלשהו לא יהיו מים לשתייה, ואם יהיו ניתוק או הענשה, שלא יהיו קולקטיביים, על מנת שנוכל לעבור את ימי הקיץ האלה. לא יכול להיות ניצול של  משאב כזה – יש להם הכוח, יש להם היכולת לסגור – ולהגיע למצב שאנשים – אנחנו יודעים את מצוקת המים, אבל אנחנו לא מוכנים לקבל שביישובים אנשים יהיו צמאים, שביישובים יומיים ושלושה ימים לא יהיו מים, לא משנה מה הנסיבות ומה המצב, כי לנושא הכספי תמיד מוצאים פתרון.

אני גם רוצה להגיד לך, אדוני השר, שהרבה ראשי רשויות מתמודדים עם הבעיה כיצד לעשות גבייה נכונה, ולפעמים נלחמים באותם עבריינים שלא משלמים את חשבונות המים. אבל ברגע שהופכים את ראש הרשות האחראי, אותנו כאנשי ציבור – רואים שהמים מנותקים לשעות רבות, מצד אחד אנחנו מעודדים את אלה שלא משלמים להמשיך לא לשלם; ממילא סוגרים את המים, אז למה אני צריך לשלם? אני רואה את התגובות בדאלית-אל-כרמל ובעוספיא, בבית-ג'ן ובקריית-אתא, במקומות שאנשים שמשלמים אומרים: מדוע אני צריך להיות בענישה קולקטיבית, כאשר אני משלם בזמן את המים שאני צורך?

לכן, כל בקשתנו אליך, אדוני, כבר עברו ימים חמים, אבל יכולים להיות עוד יותר חמים. אנחנו בפתח הקיץ. תבטיח לנו, תבטיח פה לכנסת, שלא יהיו ניתוקי מים. אלה שצריכים לשלם את חשבונות המים – לא לעשות את הענישה כשוט נגד אלה שמקיימים את החוק ומשלמים על המים שלהם. תודה רבה, אדוני.

<היו"ר דני דנון:>

תודה. אני מניח, חבר הכנסת והבה, שאתה מתכוון לרשויות יהודיות וערביות כאחת.

<מגלי והבה (קדימה):>

לכל הרשויות.

<היו"ר דני דנון:>

 בהחלט כן. ראיתי את זה בדבריך, זה חשוב מאוד. כי ההצעה נוסחה כ"כמה רשויות ערביות", והבעיה שגם - - -

<מגלי והבה (קדימה):>

אדוני, אני דיברתי בנושא.

<היו"ר דני דנון:>

אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה.

<חמד עמאר (ישראל ביתנו):>

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו בשנת 2009 – המשאב החיוני הוא מים. אני אומר לכם, המים, ואני אדבר על המגזר הדרוזי. יותר מ-60,000 תושבים במגזר הדרוזי מנותקים ממים. מים, המשאב הבסיסי.

אנחנו בשנת 2009 ואין לתושבים מים. אנחנו בקיץ. הילדים בחופש. אין להם מים. אין להם מים. ואני אומר לך, אדוני השר, אין מצב כזה שיהיה עונש קולקטיבי, אין מצב כזה של עונש קולקטיבי  שמפסיקים מים, שהם הדבר הבסיסי, החיוני, שאני חושב שמדינות בעולם השלישי היום מספקות את המים לתושבים.

<היו"ר דני דנון:>

חבר הכנסת עמאר, יש לי הערה. אפשר להניח את הכוס, כי יש אפשרות לא להציג מוצגים. אבל אני חושב שהמסר עבר.

<חמד עמאר (ישראל ביתנו):>

אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני מדבר עם אנשים בדאלית-אל-כרמל. אני אקריא לכם מכתב. קיבלתי הרבה מכתבים. בחור רושם לי כך: לי קוראים ויסאם חדיד, תושב מדינת ישראל, בן העדה הדרוזית, תושב הכפר דאלית-אל-כרמל. ראיתי לנכון לפנות אליך אישית כדי להעלות בפניך בעיה חמורה מאוד, בתקווה שאכן תהיה אוזן קשבת ואכן הבעיה תעלה על-ידך במליאת הכנסת, ושתבוא על פתרונה. ברגע זה, בעת שאני כותב את מכתבי זה, בשלוש לפנות בוקר, אין לנו, תושבי הכרמל, הדבר הבסיסי ביותר – מים. מים למקלחת אין לנו. מים לשירותים אין לנו. מים לאמא שלי אין. מים לשכנה אין. לשכן אין ולחבר אין. אין מים. אני תושב פשוט, שמשלם את חובותי כדין. כולי תקווה שבעיה חמורה זו תעורר את דעתך, ועל כן אני מודה לך בשמי ובשם כל תושבי דאלית-אל-כרמל.

אני רוצה, אדוני השר – ואני דיברתי אתך על הנושא של דאלית-אל-כרמל ועוספיא. בדאלית-אל-כרמל ועוספיא, אדוני היושב-ראש, יש ועדה ממונה. אין ראש רשות נבחר. ועדה ממונה, זה אומר שמשרד הפנים מינה את הוועדה. כשמשרד הפנים ממנה ועדה וממנה ראש רשות, משרד הפנים אחראי. יושב-ראש הוועדה יושב שם תשעה חודשים.

<היו"ר דני דנון:>

כמה חודשים?

<חמד עמאר (ישראל ביתנו):>

תשעה חודשים הוא יושב שם. המועצה שם סגורה. המועצה שלו סגורה. אם אנשים רוצים לשלם מים, אין להם איפה לפנות לשלם מים, כי אין לו חשמל גם. אני אומר לכם אין לו חשמל. אני ביקרתי את ראש הרשות, אלוף בצה"ל, שאנחנו כמדינת ישראל שלחנו אותו, גבי אופיר, יושב שם בחדר. אומר לי: אין לי חשמל במועצה. אין לי חשמל במועצה. אנחנו כמדינת ישראל שלחנו אותו לשם. אומר לי: אני לא יכול להגיע לשום הסדר, כי החליטו שב-15 באוגוסט יש בחירות. אני לא יכול ללכת ל"מקורות" ולהגיע להסדר, אני לא יכול לעשות כלום. אז אני שואל אותו: אדוני, אתה מדבר אתי על בחירות ב-15 באוגוסט? ועד שייכנס ראש הרשות זה עוד 15–20 יום. אתה מדבר שהתושבים יישארו בלי מים חודשיים, כי הוא לא יכול להגיע להסדר?

אני אומר לך, אדוני השר, לפחות במקומות שאנחנו יודעים שהתושבים לא אשמים, יש למצוא להם את הפתרון ולתת להם את הדבר הבסיסי שאמרתי – מים. תודה.

<היו"ר דני דנון:>

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. אני מזמין את חבר הכנסת מסעוד גנאים. בבקשה.

<מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):>

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת - - -

<היו"ר דני דנון:>

רק לציין לפרוטוקול – השימוש בכוס מים מותר למטרת שתייה. חבר הכנסת עמאר השתמש בזה כדי להעביר מסר.

<מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):>

אבל גם מסר חיוני, כמו המים, אני חושב. אני שאלתי אותו אם הוא השאיר משהו לי.

<היו"ר דני דנון:>

בבקשה, חבר הכנסת גנאים.

<מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):>

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, הקדימו אותי חברי ומנו את כל רשימת הכפרים והערים, יהודיים וערביים, שזרם המים נותק מהם. אני חושב שניתוק זרם המים גורם לסבל אנושי נוראי, במיוחד בחודשי הקיץ, כאשר ביישובים הערביים יש חתונות ומאורעות שונים. וכמורה לשעבר חוויתי שכאשר מנתקים את זרם המים זה גורם להשבתת מערכת החינוך, באישור העירייה ובאישור המפקח, כי אין מים כדי שהתלמידים ישתו.

אין ספק, אנחנו לא מתווכחים על זה שכל אזרח צריך למלא את חובתו ולשלם את חלקו. אבל באותו זמן עלינו לשאול: האם זה הגיוני להעניש את כל האנשים הענשה קולקטיבית? איך אנחנו נעודד את האזרח שממלא את חובתו ומשלם את כל התחייבויותיו כאשר מנתקים את זרם המים בגלל כמה אנשים שלא משלמים? אני חושב שחברת "מקורות" נתנה לעצמה להיות רשות מבצעת ורשות שופטת, שמענישה בצורה קולקטיבית, בלי הבחנה בין אזרח שמשלם את חובותיו לבין אזרח עבריין שלא משלם. אני גם חושב שניתוק זרם המים נוגד את סעיף חוק המים, שקובע שכל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות החוק.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, במגזר הערבי רוב הכפרים, רוב התושבים, חיים מתחת לקו העוני עם אחוזי אבטלה גבוהים. רובם כלולים בתוכנית הבראה. אני חושב שזה לא מהצדק מה שעושה "מקורות" – מנתקת את זרם המים מכולם, באותו זמן. היא יודעת שכפרים אלה סובלים מהעוני, סובלים מהאבטלה.

יש סיפור מהמסורת הערבית והאסלאמית, מתקופת החליף עומאר בן אל-ח'טאב. הוא מינה מושל, אז הוא שאל אותו: מה תעשה אם מישהו גנב? אמר לו: אני אעניש אותו. אמר לו: אם תעשה כך גם אני אעניש אותך; בהתחלה, תן לו את האוכל להתפרנס, תחנך אותו ותלמד אותו, ואחר כך, אם הוא יעשה איזו עבירה תעניש אותו.

בסוף, אני חושב שהמים – אני לא מתמחה בכימיה, אבל H₂O, מים, מורכבים ממימן וחמצן. מימן לבד גורם לפיצוץ, חמצן לבד גורם לשריפות ולהצתות. אבל ביחד הם הופכים למים. אז אני מבקש מכבוד השר שיתערב שלא ינתקו את זרם המים, כדי שהאנשים, הדבר לא יגרום להם לא להתפוצץ ולא להישרף. תודה.

<היו"ר מגלי והבה:>

תודה, אדוני. אדוני ימשיך להיות מורה.

אני מזמין את שר התשתיות הלאומיות, השר עוזי לנדאו, לענות על ההצעה לסדר-היום. בבקשה.

<שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:>

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מופיע ומשיב כאן כשר התשתיות הלאומיות. המשיב האמיתי על נושא זה אמור להיות שר הפנים. אינני רוצה להיות שליח לדבר עבירה. אני מקווה שאת התפקיד שלו בשמו אעשה כהלכה. זו התשובה שקיבלתי ממשרדו כשפניתי אליו. התשובה היא זו, אני קורא אותה כפי שהיא.

            משיחה עם מנהל מרחב צפון של חברת "מקורות" עולה כי ניתוקי המים בוצעו, נכון להיום, לשתי רשויות בלבד, ראמה ועיר-הכרמל. חשוב לציין כי במידה ש"מקורות" מנתקת רשות כלשהי ממים, ניתנת הודעה על כך מראש לתושבים, לצורך הצטיידות נאותה במים. כמו כן, הניתוק הינו לזמן מוגבל, עד שש שעות. 

לגבי ראמה, הנושא עלה בפגישה שנערכה אתמול בלשכת מנהל המינהל לשלטון מקומי עם ראש המועצה. סיבת הניתוק היא חובות עבר של הרשות, ומסיבה זאת אף הוצאה הרשות מתאגיד המים והביוב "פלג הגליל". הוסכם כי הרשות תיכנס לתהליך של שדרוג תוכנית ההבראה עם אישור מענקי ההבראה לכלל הרשויות.

מבדיקה שערכנו עם חברת "מקורות", החברה מוכנה להגיע להסדר פריסת חוב עם הרשות אל מול התחייבות המועצה לעמוד בהסדרי התשלומים המוצעים. משכך, תוכנית ההבראה המוצעת לעירייה יהיה בה משום פתרון לבעיית ניתוק המים.

עיר-הכרמל: הרשות עומדת בפני ביטול האיחוד על-פי החלטת הכנסת. חוק ביטול האיחוד הועבר בכנסת בניגוד לעמדת שר הפנים והמשרד. מועד הבחירות שנקבע בחוק קרוב מדי ואינו מאפשר למשרדנו לקיימו בצורה נאותה.

<היו"ר מגלי והבה:>

אדוני השר, רק שנהיה מדויקים, גם להיסטוריה וגם לפרוטוקול. השר הקודם מאיר שטרית התנגד לפירוק. השר הנוכחי היה בעד הפירוק. אז הוא מתכוון לעמדת משרד הפנים ולא לעמדתו האישית.

<שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:>

אני מודה על הפירוש של יושב-ראש הישיבה. אני לא מאלה שמפרשים את מה שכתב אלי במכתבו משרד הפנים. אני אבל מודה על התוספת.

עד לקיומן – הכוונה לבחירות – הרשות נמצאת במצב ביניים אשר לא מאפשר לה לקיים מערכת גבייה מסודרת, ואשר על כן, איננה מסוגלת לשלם את חשבון המים ממקורותיה. משרד הפנים העביר לעיר-הכרמל 7 מיליוני שקלים ממקורותיו במסגרת מענקים מיוחדים. כמו כן, המשרד פנה למשרד האוצר בבקשה לאשר לו להעביר את יתרת מענקי ההבראה לטובת תשלום מים וחשמל אך לא נענה בחיוב.

במלים אחרות, אנחנו גם שומעים איזה צליל אזכור של משרד האוצר, שגם הוא מככב בכל הפרשה הזאת. איך כתב בשעתו חנניה – מן הים הכללי וטיפה משלי.

<השר זאב בנימין בגין:>

חנניה רייכמן.

<שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:>

חנניה רייכמן. הוא הוסיף את המכתם שלו בתרגום שלו למשלי קרילוב.

אני הייתי מבקש טיפה להוסיף. הדוגמה שניתנה כאן היתה לשתי מועצות מקומיות, אזוריות, ולעיר-הכרמל. הוזכרה בדברי הנואמים לפני העובדה שגם עיר כקריית-אתא ומקומות אחרים – אני אוסיף, מכל המגזרים – משלמים את אותו מחיר אם אינם משלמים ל"מקורות". ו"מקורות", מה לעשות, "מקורות" היא חברה שהיא, ואני מצטט: "מחויבת על-פי חוק המים לגבות תשלום עבור המים שהיא מספקת". ביותר מאשר מקרה אחד, כאשר היתה התדיינות, למשל בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין אחת הערים, התקבל שם פסק-דין שלפיו העיר מחויבת להחזיר בפריסה של 18 חודשים את חובות העבר. העיר חויבה לשלם את כל התשלומים השוטפים במועדם.

אני מתקשה לבוא ל"מקורות" בתביעה, כי אין לי בסיס חוקי לזה. היא מסוגלת לספק מים ולשלם את הוצאות האספקה הזאת בתנאי שיש לה הכנסות. כל מה שיכולתי לבקש מאנשי "מקורות" זה לנהוג ברוחב לב ולגרום לכך שלא תיפגע לפחות אספקת מי השתייה. אומרים לי אנשי "מקורות" שלפחות שש שעות ביום ישנה אפשרות לאנשים לפחות לשתות. לא פוגעים ברמת מי השתייה. אני, כמובן, אבקש מהדוברים הנכבדים לומר לי, היכן המעט הזה נפגע? ממש בדוגמאות, כי לפחות טענת "מקורות", עם יד על הלב, היא שאנשים יכולים לשתות ובדברים האלה אין פגיעה.

אבל הייתי מבקש, ברשותכם, בעוד שני דברים לחלוק. אחד, אני בהחלט מקבל את הגישה שצריך שיהיה צדיק וטוב לו. אי-אפשר להשתמש בענישה של הטובים כשוט על מי שלא משלמים. אני חושב, על כן, שלצורך העתיד נצטרך למצוא שיטה או דרך שבה אנחנו מפרידים את העירייה והשירותים שהיא נותנת לתושבים מעניין אספקת המים. היום לא מעטות הרשויות המקומיות שבכלל כל החגיגה של השירותים הניתנים לתושבים, המים בפנים. ואז, כשאין לרשות כסף לשלם או שיש לה חובות בתחום אחד, היא מכסה עם הכנסות המים את החובות האלה בתחום אחר. אזרחים שמשלמים נמצאים סובלים, משום שמפסיקים את המים לכולם – ענישה קולקטיבית. איך אמר חבר הכנסת חנין? מכת מדינה. אני מקווה שזאת לא מכת מדינה. זאת מכת מדינה באותם יישובים ששם סובלים הטובים על כך שאין משלמים.

אני, על כן,  חושב שבאמת צריך להביא לבנייה של תאגידי מים שיעסקו רק במים. יספקו מים, יקבלו הכנסות שאתן יכסו את ההוצאות.

עוד דבר הייתי מציע בהזדמנות זאת, גם למשרד הפנים, אבל הוא יכול גם לא לקבל את ההצעה: שמכל מה שקשור במענקי ההטבה, כדי שלפחות התושבים לא יסבלו בנושא מים - - -

<זאב בילסקי (קדימה):>

מענקי איזון.

<שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:>

כאן השתמשו קודם במונח "מענקי הטבה". אני מוכן לקבל. כל ביטוי שבתחילתו יש "מענק", אני קונה.

בכל מה שקשור במענקי איזון שמשרד הפנים מעניק לערים שונות, בוודאי ליישובים שמצבם קשה יותר – כפי שאולי היה בעבר – ועדת מנכ"לים צריכה לעבור את היישובים אחד-אחד ולראות מה באמת דרוש להם. משהוחלט מה יהיה מענק האיזון אני מציע להעביר, עד שתהיה הפרדה בין הערים ובין אגודות המים למיניהן או תאגידי המים – אני מבקש שיעבירו ישירות ל"מקורות" או לתאגידי המים את חובות המים של היישוב וגם את ההשקעה הנדרשת לבניית מט"שים. הכוונה למכוני טיהור של שפכים, כדי ששפכים לא יסתובבו, לא יתגלגלו בעיר. כאשר יהיו גם תאגידים יהיו שעוני מים לכל אזרח, ועל כן מי שלא ישלם יסגרו לו את המים – גם כן, לא ליותר משש שעות.

אולי כדי שנרגיש טוב, אני לא יודע אם אפשר לומר שבגלל זה אפשר להרגיש טוב, נראה מה קורה במדינות סביבנו. ברבת-עמון מחלקים מים פעמיים בשבוע, ובשבוע מוצלח – שלוש פעמים בשבוע. גם בקפריסין, גם שם, לעתים יומיים בשבוע, לעתים שלושה ימים בשבוע מחלקים מים. לא שאנחנו רוצים את זה, אנחנו איננו רוצים את זה. במדינת ישראל, לכל תושביה, ודאי לאלה שמשלמים את המחיר, צריך לתת מים – איך הייתי אומר? כמה שירצו, אבל שישלמו.

וההצעה בסוף, לא לבזבז מים, לנהוג חסכנות. מים יהיו, נשלם את המעט שצריך כדי שיהיו, נרגיש טוב. והצנע לכת. תודה רבה אדוני.

<היו"ר מגלי והבה:>

תודה. מה אדוני מציע?

<שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:>

החברים מבקשים לדון במליאה או להעביר את זה ביתר יעילות לוועדה. אני מקבל כל הצעה.

<קריאה:>

ועדה.

<שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:>

אז אני נכנע ללחץ של חברי הכנסת ומבקש להעביר את זה לוועדה.

<היו"ר מגלי והבה:>

תודה, אני יודע כמה שאתה עמיד בלחץ, אדוני השר, ככה שאנחנו אתך. משרד הפנים – במיוחד הנושא הזה, שהבאת דוגמה מאוד יפה: הממונה על המועצה בדאלית-אל-כרמל הוא פקיד של משרד הפנים, אז שיואילו בטובם לעשות את התיאומים ביניהם, ולא נגיע למצבים שלא יהיו מים כפי שכולנו לא רוצים.

הצעה אחרת לחבר הכנסת זאב בילסקי.

<זאב בילסקי (קדימה):>

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, ברכותי לשר, שבאמת הציל אותנו מייבוש כללי של כל הארץ. זה היה צעד אמיץ מאוד, וברכותי.

דבר שני, אני גם מאמץ את הצעת השר שחייבת להיות, לפחות בנושא המים, איזו הוראה בלתי חוזרת. במקום שינתקו לעיר שלמה את המים בגלל עירייה שהיא חדלת פירעון, אותם מענקים שמגיעים קודם כול ילכו – הרי ממילא בסופו של דבר משלמים את זה, אז חבל על כל הטרחה הזאת. 

אבל יש לי רעיון נוסף. אתה יודע, אדוני השר, היום ברוב הרשויות כבר קוראים מים באמצעים אלקטרוניים. פעם היו הולכים גובים, כמו שהיום בחברת החשמל הם עדיין מסדרים לחבר'ה שלהם, אז הולכים בית-בית רושמים ועושים; אבל זאת שיטה שלא הצלחנו לשנות בחברת החשמל בגלל סיבות השמורות עמם. במים הצלחנו. היום ברשויות מתקדמות, אתה לוחץ על כפתור, לכל אחד יש שעון, יש לו צ'יפ אלקטרוני, ואתה רושם מתי שאתה רוצה ואתה מחייב אותו. 

אני הייתי מציע לשקול, אותן רשויות שחוזרות על עצמן פעם אחרי פעם, יכול להיות ש"מקורות" תבנה לעצמה תאגיד משלה, היא תספק את המים לאותם מקומות שהיא מוצאת לנכון, שהרשות המקומית חוזרת ולא משנה, ואז היא עומדת ישירות. ואז צדיק וטוב לו, רשע ורע לו. גם התאגיד שמוקם הוא בכל זאת חלק מהעירייה. לכן, אני הייתי מציע לשקול שכל בית-אב יעמוד, אפילו, מול חברת "מקורות", זה פשוט מאוד היום, אלקטרוני. אני מודה לך.

<היו"ר מגלי והבה:>

תודה לאדוני. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אדוני, לכאורה אתה מציע דיון במליאה, אבל אנחנו מצביעים בעד – דיון בוועדה, נגד – הסרה. בבקשה.

הצבעה מס' 34

בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9

בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבל.

<היו"ר מגלי והבה:>

בעד – 9, נגד – 1, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.