אפריל 2010

עמותת  אזרחים למען  הסביבה  היא ארגון  סביבתי-חברתי, המנוהל בשותפות יהודית-ערבית.  הארגון  הוקם  בשנת 1990 ע"י תושבי  הגליל במטרה לפעול יחד לשמירה על הסביבה ומשאבי הטבע.

בשני העשורים מאז הוקמה, הצליחה העמותה לקדם מודעות ציבורית ולעודד ולתמוך בעשרות קבוצות אזרחים ומנהיגות בקרב הקהילות השונות בצפון. להשפיע על התנהלותם הסביבתית של מפעלים רבים ואף להשפיע על חקיקה ויישומם של החוקים למען הסביבה. בשנים האחרונות הרחיבה העמותה את פעילותה אל מעבר לגבולות הגליל ולפעול בתחומים ארציים ומקומיים כאחד.

לאחרונה שינתה העמותה את שמה מ"עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל" ל"עמותת אזרחים למען הסביבה" וזאת על מנת להתאים את השם לפעילות העמותה בפועל.

בעמותה למעלה מ-1000 חברים ומתנדבים יהודים וערבים, רובם מאזור הצפון, שמחויבים לעודד קיימות, להשפיע על מקבלי החלטות ולתרגם את המודעות הגוברת של הציבור, לעשייה משמעותית.

אתר העמותה

אתר האינטרנט של העמותה  http://cfe.org.il הינו אתר תוכן המתעדכן כל העת ויש לו משמעות חשובה להעברת מסרים ומידע בתוך הארגון ומחוץ לו. התוכן באתר כולל חומרים שלנו וגם כתבות ומאמרים אקטואליים, פרוטוקולים של דיונים, קישורים לאתרי תוכן נוספים ועוד. מאז עלה לאוויר בספטמבר 2004, הציבור עושה בו שימוש רב.

כ 1500 איש נכנסים לאתר מדי חודש ויש פניות רבות אל העמותה מתוך האתר, שאלות, יצירת קשר והצטרפות.

האתר גם מהווה מאגר של נתונים שנאספו במהלך השנים, בתחקירי שטח מיוחדים, וגם בדוחות שקט תעשייתי.

סיכום שנת 2010

פרויקט "תעשייה מקיימת":

חלק עיקרי מפעילות הארגון מאז הקמתו ועד היום נסב על אזורי תעשייה בכלל ומפעלים תעשייתיים מסוימים בפרט. מדיניותן של ממשלות ישראל לדורותיהן הייתה לקדם תעשייה בגליל, כחלק מתנופת הפיתוח וההתיישבות. אנו עדים בעשורים אלה לריבוי אזורי תעשייה אשר הוקמו ללא תשתיות מספקות ובהיעדר תכנון סביבתי נכון, סמוך ליישובים ולמקורות מים שפירים. ברוב אזורי התעשייה כבר הוסב נזק זיהומי בלתי הפיך למשאבי הטבע: זיהומי קרקע ומים קשים או זיהום נחלים וים.

על כן הוחלט בעמותת אל"ס לאסוף מידע באופן שיטתי על מפעלים מענפים שונים, לנתח אותו ולפרסמו בסדרת דו"חות שקיבלו את הכותרת "שקט תעשייתי", המופיעים באתר אינטרנט מיוחד לפרסום ממצאי דו"חות אלה.

במקביל – העמותה המשיכה לקדם את יישום חוק המידע הסביבתי שמטרתו לחשוף לידיעת הציבור מידע מסוגים שונים, ואת חוק המזהם משלם שמטרתו לשלול את הכדאיות הכלכלית לזהם את הסביבה.

המטרה של פרויקט "תעשייה מקיימת" היא לאסוף מידע אודות הפעילות התעשייתית במחוז הצפון ובהמשך - יצירת שיתופי פעולה עם המגזרים התעשייתיים והעסקיים במטרה להעלות לפני השטח בעיות סביבתיות ולהפחית סיכונים ופגיעה בסביבה ובבריאות התושבים והעובדים, תוך כדי ידע וניסיון מעשי תעשייתי. 

1.      מחקר וכתיבת סדרת הדו"חות שקט תעשייתי.  

הכותרת "שקט תעשייתי" - מתארת מצב שקט יחסית, אשר מאפשר התנהלות מאד בעייתית. אל"ס עוקבת בדו"חות באופן מעמיק אחר אופן הפיקוח השוטף של הרשויות, על אופן התנהלותם הסביבתית של מפעלים תעשייתיים, ובודקת מה מידת עמידתם בדרישות הסביבתיות שנקבעו להם על פי חוק.

הדו"חות בוחנים מי מנטר, מי מפקח על הניטור, ומי מפקח על פעילות המפעל, אוסף את הנתונים שנצברו במהלך הפיקוח ובהמשך לפי הצורך, במקרים של עבֵרות לכאורה, אוכף את החוק. המשמעויות העולות מהדו"חות אינן מוגבלות לצפון, אלא מתייחסות לכל אזורי הארץ, שכן שיטת העבודה של הרשויות בצפון אופיינית גם לשאר המחוזות במדינה.

בשנים 2007 ו 2008 התמקדנו בסקירת סיכונים תעשייתיים ומיפוי אזורי התעשייה בגליל המערבי, והשלמת חקיקת חוק המזהם משלם. במהלך השנים 2008 ו- 2009 עסקנו בעיקר באיסוף מידע וניתוחו.

במהלך חודש מרץ 2010 פרסמנו דו"ח ראשון על 25 מפעלים במערב הגליל.

הדו"ח פורסם במהלך מסיבת עיתונאים בת"א, במהלכה הציגו החוקרות עצמן [ד"ר ברננדה פליקשטיין, עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מיכל וינטראוב, וליאורה אמיתי] את ממצאי הדו"ח, משמעויותיו והמלצותיו. ד"ר נדב דוידוביץ' מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, סקר את השפעת המזהמים על הבריאות, וכיצד לקדם מדיניות סביבה ובריאות.

מאיסה תותרי, הקימה אתר מיוחד לצורך פרסום הדו"חות, וחלקים ממנו תורגמו לאנגלית, ולערבית. בתלה פלאח סטודנטית לרפואה, סקרה את כל רשימת החומרים המזהמים והשפעתם על הבריאות. חשוב לציין שנכון להיום זהו המאגר הכי גדול מסוגו, הכתוב בעברית, שמרכז את המידע על כל החומרים האלה באתר אחד.

הדו"ח הראשון זכה לחשיפה מעמיקה ומתמשכת בעשרות אמצעי תקשורת. חלק מהפרסומים מרוכזים כאן.

התוצאות של הדו"ח היו, בין היתר: העלאת המודעות של הרשויות המקומיות לנושא המידע הסביבתי ולחשיבות תפקידן כזרוע ביצועית נוספת העלאת מודעות של מנכ"לים של המפעלים לבעיות הסביבתיות וחשיבות השקיפות במידע, היענות ושיתוף פעולה מטעם גורמים בתעשייה, והתחלה של שיתופי פעולה ויוזמות עם התאחדות התעשיינים, הרצאות במכללות, אוניברסיטאות ועוד.

בהמשך של שנת 2010, המשכנו לעבוד על הכנת הדו"ח השני על מפעלים נוספים במערב הגליל, אשר פורסם במרץ 2011 וכלל עריכת סיור לעיתונאים במחלבות שטראוס באזור התעשייה בר לב, ובמכון טיהור השפכים בעכו.

2.      נושאים נוספים בתחום התעשייה

·         טיפול בנושא השריפה בחוד מתכות: טיפול תקשורתי וציבורי, ראו מידע בלינק. השתתפות בסיור של השר גלעד ארדן, מידע בלינק, ולאחר מכן – של סגנית שר התמ"ת אורית נוקד. מידע כאן. השתתפות בשליחת מכתב משותף לראש הממשלה להעתקת המפעל מאתרו הנוכחי.

·         המשך ליווי נציגי התושבים במאבקם מול בעיות זיהום ממפעלים, ומול הרשויות. הכולל מפגשים עם נציגים שונים [למשל, מפגש שהתקיים עם ראש עיריית עכו – מר שמעון לנקרי].

·         המשך ליווי נציגי תושבים מול רשויות ומפעלי תעשיה [למשל – ועדי הפעולה של ק.כפר מסריק, וק.עין המפרץ]

·         נציגה שלנו [מאיסה תותרי] משתתפת באופן קבוע במנהלת אזור התעשייה ציפורית.

3.      המשך הליכים משפטיים בתחום התעשייה

·  מפעל IMC בציפורית

  העתירה המשותפת שלנו בשיתוף אט"ד והתושבים לבית המשפט לעניינים מנהליים, התקבלה והשופט קבע בפסק דין תקדימי, כי על המפעל לצאת מאזור התעשייה תוך 6 חודשים. המפעל הגיש ערעור לביהמ"ש העליון, וניתנה החלטה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שידון בשאלה האם המפעל מזהם או לא. הדיונים ממשיכים להתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת.

·  הבג"צ לניקוי הר הפסולת בקרית הפלדה בשותפות אט"ד

  עדיין מתנהל והדיונים ממשיכים. הדיון האחרון היה ב 14/6/10.  השופט קיבל את טענתנו כי המדינה מנהלת את הנושא בעצלתיים וניקוי השטח מתעכב כבר שנים בשל בירוקרטיה. יחד עם זאת, בית המשפט לא נתן עדיין צו ביניים נגד המדינה כי היא בכל זאת פועלת להתחלת הניקוי. חלק גדול מהפעולות תלויות בהליך המקביל של פירוק החברה ויש לקבל את אישור המפרק לכל הליך. המדינה התחייבה בדיון ללוח זמנים: ברגע שיינתן אישור המפרק לתחילת הניקוי, יקוים דיון זריז בבג"צ ומיד יתחיל תהליך בחירה הקבלן שיארך כ 3-4 חודשים. הניקוי יארך כשנה וחצי. ואנו, ממשיכים לעקוב.

·  מפעל טבעפוסט חוסן

  בעקבות ההתנגדות שלנו ושל התושבים בפקיעין, פחתו מטרדי הריח לרמה נמוכה מאד. יחד עם זאת, המפעל עדיין פועל בניגוד לתנאי רישיון העסק שלו ולא מבצע את הבדיקות הדרושות ממנו. שלחנו מכתבים על כך למשרד להגנת הסביבה ואנו ממשיכים לעקוב, בכלל ובפרט - במסגרת הדו"ח השני של שקט תעשייתי.

·  אמיד דוד פקיעין

  בעקבות הפעילות שלנו נגד המפעל, הפעלת לחץ על הרשויות לשפר את המעקב עליו, המפעל החל לשפר את הפעילות שלו. בעקבות הצגת הטיעונים שלנו בדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה, החליטה הוועדה שהמפעל יצא מהישוב, ויעבור לאזור תעשייה מוסדר תוך 3 שנים. המפעל כבר החל בהליכים הדרושים לצורך מעבר לאזור התעשייה במעלות וממתין לאישורים הסופיים לשם ביצוע המעבר. באזור התעשייה במעלות ימוקם המפעל בתוך בניין עם מכונות חדשות (המכונות הקיימות כבר נמכרו ומשתמשים בהן רק עד המעבר למעלות). אנחנו נמצאים בקשר ישיר מול הבעלים וההנהלה של המפעל, עשינו סיור במפעל יחד עם מומחה התעשייה שלנו, וממשיכים לעקוב אחר מילוי תנאי רישיון העסק של המפעל מול הרשויות והמפעל. הנתונים על המפעל נמצאים בדו"ח השני.

עידוד מודעות ואקטיביזם בקהילות שונות בגליל

בשנים 2009-2010 התקיימו סדרות של מפגשים מאד מגוונים, בתחומי דעת שונים בעקבות יוזמות של חברי העמותה: קורסי ערבית, הרצאות על בע"ח, סדרת טיולים במסלולים בלתי שגרתיים, מפגשים של סרט עם דיון, הרצאות, סיורים לימודיים ועוד.

בנוסף לכך המשכנו כרגיל להרצות בכינוסים, בבתי ספר, בתכניות לימוד שונות, ואף במפעלים.

תכניות מנהיגות

בשנת 2010 יזמנו מספר תכניות מנהיגות, בשיתוף קרן גנדיר, מכון יוספטל , מרכז מעשה והמשרד להגנת הסביבה:

1.          מנהיגוֹת –קבוצה של נשים יהודיות וערביות מכל הצפון שיצאה לדרך באוקטובר 2010.  בנובמבר 2010 הקבוצה עברה סמינר מוצלח של יומיים.

2.          קבוצה שנייה  התחילה ב- 2010 במרכז "מעשה" ומיועדת למתנדבים/ות יהודים וערבים צעירים.

3.          קבוצה נוספת של סטודנטים יהודים וערבים מעכו התחילה במרכז הצעירים בעכו.

המשתתפים מקבלים הכשרה בתכנים הבאים: אקטיביזם סביבתי, תולדות הארגונים הסביבתיים בישראל ומעבר מהתפיסה של שמירה על הטבע, לתפיסה כוללנית של ארגוני חברה אזרחית. מאבקי סביבה בולטים בצפון, גישות לטיפול במפגעי סביבה, נושאים מקומיים, נושאים ארציים, ארגוני סביבה וחברה באזור הצפון ובכלל,השפעה של בעיות סביבתיות על הבריאות בכלל ועל ילדים בפרט, אנרגיה, כלכלה, חקלאות, תזונה.

המטרה של התכניות האלה היא פיתוח והכשרת מנהיגות מקומית סביבתית לקידום פעילות ועשייה בקהילות השונות. הקהילה כקבוצה והפרטים המרכיבים אותה נפגעים ממפגעים סביבתיים מקומיים ומהמשבר הסביבתי הגלובאלי. הבנת הבעיות, הרחבת התודעה, האחריות האישית, והעיסוק בנושאים סביבתיים יכולים לחולל שינוי ואף להשפיע ולעצב תהליכים ברמה האזורית ובמרחב הכולל.

המשתתפים יעברו תכנית הכשרה שלמה שכוללת הרצאות, סיורים, סדנאות, פגישות, ייעוץ מקצועי, ארגוני ומשפטי.

התוצאות הרצויות של התכניות היא בניית פרויקטים של המשתתפים, הכנת תכניות למימושם וליווי שלהם לאורך שנתיים לפחות. תוצאה רצויה בטווח הארוך: השתלבותם של המשתתפים בתוך ארגונים, מוסדות וקמפיינים אחרים, המשתתפים יהיו מנהיגים/ות וסוכני/ות שינוי בקהילות שלהן בנושאים של חברה וסביבה.

תכנון ובניה

מאיסה תותרי, נציגתנו בוועדה המחוזית לתכנון ובניה, השתתפה בישיבות נבחרות בוועדת התכנון המחוזית, כמייצגת של עמדות תושבים.

הרחבת מעלות

בשנים האחרונות מקדם ראש עיריית מעלות מר בוחבוט, תכנית הרחבה למעלות ובניית שכונת מגורים בהיקף של כ- 2,400 יחידות דיור בגבעות צוריאל, מזרחית ל"אגם המונטפורט" ולנחל פקיעין. כדי להגיע לשכונה העתידית ולהוביל אליה תשתיות של כבישים, חשמל, תקשורת, מים וביוב, יש לחצות את נחל פקיעין ולהקים מחלף מצפון לאגם, בחלקו בתחום שמורת טבע מוכרזת. במהלך 2008 התחלנו את המאבק שלנו נגד התכנית והקמנו מטה המאבק נגד הרחבת מעלות. במהלך שנת 2010 המשכנו לעקוב אחר התכנית ללא פעולות משמעותיות מאחר והיא טרם הופקדה תכנית סופית. במידה והתכנית תופקד הפעילות תתחדש.

המאבק להצלת חוף בצת

  מספר רב של תושבים וארגוני סביבה חברו יחד למען הצלת החוף ממיזם נדל"ני ענק, ואף אנחנו הצטרפנו. בעקבות הפעילות הציבורית נגד המיזם, הורה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בנובמבר 2011  לאנשי משרדו להכין הצעת החלטת ממשלה, לפיה תבוטל התוכנית להקמת כפר נופש בחוף בצת.

עמק התכלת בצפת

גם בצפת נאבקים התושבים למניעת הריסת שמורת הטבע עמק התכלת, ובניית ריכוז יחידות דיור בבניה רוויה. במהלך 2008 ליווינו את התושבים והעמותות המקומיות הפעילות שם ע"י מתן ייעוץ תכנוני ומשפטי. בשנת 2010 הגשנו התנגדות לתכנית לוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון.

הרחבת כפר ורדים (שלב ג')

באוקטובר 2010 הגשנו התנגדות נגד ההרחבה המתוכננת, שלדעתנו אינה עומדת בדרישות הסביבתיות. תקציר נימוקי ההתנגדות נמצא כאן.

הרפורמה בענף הלול

באוקטובר 2010 הכנו נייד עמדה סביבתי תכנוני לארגוני בעלי החיים הפועלים נגד הרפורמה.

פעילות משמעותית בתוך קואליציות ושותפויות של ארגונים

הארגונים האזרחיים הקימו שותפות חדשה, בעקבות האסון בכרמל, שמטרתה לבחון את המחדל שגרם לאסון, להתארגן מול המדינה ומול החברה האזרחית, כדי למנוע אסונות דומים בעתיד ולעודד היערכות של המדינה ושל הציבור למקרים קיצוניים כאלה.  במסגרת השותפות, השתתפנו בישיבות ובשיחות התייעצות וחשיבה, בתרגומי ניירות עמדה לערבית, וב 31.12.2010 קיימנו יחד עם הקואליציה לבריאות הציבור ומגמה ירוקה עצרת מחאה, בחיפה.

אנחנו ממשיכים להיות שותפים ופעילים במספר קואליציות: בקואליציה לבריאות ציבור, בקואליציה למען נחל שגור, בוועד המנהל של ארגון הגג חיים וסביבה, בקואליציית הארגונים נגד הרפורמה בוועדות התכנון והבניה ובקואליציית ארגונים בנושא משק המים.

מודעות וטיפול במפגעים בישובים הערביים

בהרבה פעילויות בקואליציות המוזכרות בסעיף הקודם עסקנו רבות בתרגום הודעות לעיתונות ותקצירים של מסמכי מדיניות. נערכו עשרות רבות של ראיונות בכלי התקשורת הערביים. קיימנו הרצאות בערבית לקבוצות אוכלוסיה שונות (נשים, תלמידים) וכן פגישות עם ראשי רשויות ערביות ועובדי שלטון מקומי.

טיפלנו בתלונות שונות של תושבים לגבי מפגעי אסבסט, פסולת וריח .

ביוב

טיפלנו בתלונות של תושבים על מפגעי ביוב מקומיים.

המשכנו בפעילות במסגרת הקואליציה למען נחל שגור שסובל כבר שנים מזרימת ביוב גולמי מישובי אל שאגור. הפעילות כללה השנה בעיקר עידוד וליווי התאגיד החדש שקם כולל ניהול קשר ישיר עם המנכ"ל שלו ועם נציגי משרד התשתיות להבטחת מימון ראשוני לתאגיד. פגישות עם ראשי הרשויות וליווי פורום התושבים בפעילות הציבורית והתקשורתית [ישיבות בכנסת ובמשרדי ממשלה, עצרות מחאה, הפגנות, סיורים, הסברה וכו'].

פסולת

גם השנה ליווינו עשרות תושבים במאבקם נגד מפגעי פסולת: תושבי כליל שסובלים משריפות פסולת ביאנוח-ג'ת, פורום התושבים של בקעת בית הכרם שנאבק במפגעי הפסולת והביוב, פורום ארצי שנאבק נגד השריפות באתרי הפסול הפיראטי, טיפול בתלונות של תושבים על שריפות פסולת בפקיעין, ראמה ועוד.

קיימנו מספר פגישות עם ראשי מועצות. הסברנו להם את נזקי אתרי הפסולת, שריפות הפסולת.

השתתפנו והכנו חומרים מעודכנים לדיונים שהתקיימו בוועדות הכנסת.

שלחנו חומרים לכתבת גלובס – קישור לכתבה >>>

שלחנו התראות לראשי רשויות, בטרם הליכים משפטיים בעניין אתרי פסולת פיראטיים.

בדצמבר, ממש ביום בו פרצה השריפה הגדולה בכרמל, שלחנו עוד מספר פניות בנושאי פסולת לראשי רשויות, לשר להגנת הסביבה ולועדת הבריאות והסביבה.

המשך קידום יוזמות החקיקה

התיקון לחוק חופש המידע

גם השנה המשכנו לפעול ליישום חוק חופש המידע אותו יזמנו, והובלנו לחקיקה בכנסת בשנת 2005. במהלך 2010 יזמנו יום עיון בנושא היערכות ליישום תקנות המידע הסביבתי לרשויות המקומיות באזור המרכז בשיתוף היחידה הסביבתית של רעננה. כמו כן, השתתפנו בימי עיון שערך המשרד להגנת הסביבה לצורך יישום החוק במחוזות חיפה והצפון.

לאחר חודשים של מעקב על יישום החוק [באמצעות מאות מכתבים ופניות טלפוניות] והבנה שעדיין הדרך ליישומו ארוכה, נפגשנו עם המשרד להגנת הסביבה בקיץ 2010 ויזמנו עוד יום עיון משותף, שהתקיים במלון הר כרמל על יישום תקנות המידע הסביבתי ברשויות המקומיות. יום העיון היה מוצלח, והשתתפו בו למעלה מ 80 איש. ניתן לעיין בסקר שערכנו לקראת יום העיון על יישום חוק המידע ברשויות המקומיות ובאיגודי הערים.

ארגון יום העיון תרם גם להכנת מאגר מידע של נציגי רשויות רלוונטיים ליישום החוק לכל הארץ, ובפרט במחוז הצפון [ממונים על חופש מידע, יועצים משפטיים ומנהלי מח' איכות סביבה]. המאגר ישמש אותנו בהמשך הפעילות ליישום החוק ברחבי הארץ.

בנוסף, יזמנו דיון מעקב אחר יישום חוק ותקנות חופש המידע ברשויות בכנסת, שהתקיים ב 3.1.2011 .

קידמנו את יישום החוק והתקנות בכל הרשויות בארץ, ובפרט באזור הצפון: שלחנו מאות מכתבים ופניות טלפוניות. עוד מכתב, מפרגן, שלחנו לשר להגנת הסביבה ולתקשורת, ובעקבותיו הין אף מספר כתבות שהתפרסמו בנושא. ראו - קישור לאחת מהן.

מקורות המים

·     בשנים 2009 ו 2010 השתתפנו בקואליציה של הארגונים הסביבתיים שפעלה במשותף לגיבוש מסמך מדיניות מקיף לניהול משק המים בישראל, שכלל נושאים כגון: מניעת זיהום נחלים ומי תהום, התפלה, תאגידי מים אזוריים, הצריכה החקלאית ועוד.  המסר שלנו במסמך היה מאד ברור: רק גישה סביבתית תציל את משק המים. מניעת זיהום מקורות מים ושיקום של מקורות מים מזוהמים הוא אחד הנושאים שהמסמך מדגיש כי על הרשויות לתת משקל כבד לטיפול בהם, הן לצורך התמודדות עם משבר המים בטווח הקצר והן כאמצעי מדיניות מרכזי לטווח הארוך. הדו"ח יתפרסם ב 2011 ובמהלך השנה הקרובה נקיים מספר פעילויות, בעברית ובערבית, להטמעתו בקרב מגזרים שונים ברשויות, כחלק מהתכנית לצמצום זיהום מקורות המים.

·      בהמשך לפעילות שלנו נגד מדיניות ניתוקי המים הקולקטיביים, הצטרפנו בשנת 2010 לעתירה שהגישו תושבי ראמה באמצעות עמותת "עדאלה" לבית המשפט הגבוה לצדק.

צוות העמותה בשנת 2010

ניהול משותף וניהול פרויקטים – עו"ד ג'מילה הרדל ואכים וליאורה אמיתי

תכנון ובניה , נציגות בוועדה המחוזית ואתר – מאיסה תותרי

רכזת פעילות- נעמה ארגוב, עד יולי 2010

תחקירנית – מיכל ויינטראוב

מידע רפואי – בתלה פלאח, סטודנטית לרפואה

גיוס כספים – ג'וי שטראוס

הנה"ח פנימית – נורית לשד

ועד מנהל של העמותה בשנת 2010

יושב ראש – ד"ר רג'א פרג', מיאנוח, עד אוגוסט 2010

רחלי גזית, מעין המפרץ

ד"ר סטיבן פולדר, מכליל

ז'אק בן-זקן, מכפר ורדים

ד"ר ג'נט מיכאיל, מפקיעין

ועדת בקורת בשנת 2010

רואי  בן-דוד, מכפר מסריק

ברוך קטלב, מגעתון

הנהלת העמותה מודה לקרנות שתרמו ואפשרו לנו לקיים במהלך השנים האחרונות את כל פעולותינו:

קרן גולדמן, קרן ברכה, הקרן לסביבה ירוקה, קרן לוי לאסן, קרן מורנינגסטאר, קרן גימפריץ', קרן אברט,

קרן גנדיר, תכנית מענקי פורד לשימור הסביבה, עמותת עיגול לטובה, המשרד להגנת הסביבה.

וכמובן לציבור הרחב – התורם ונותן לנו גב.

ניתן לתרום לפעילות העמותה במספר דרכים:

1.      להתנדב או להצטרף לפעילות של העמותה.

2.      לתרום כסף באחת מהדרכים הבאות:

באמצעות האינטרנט:

עיגול לטובה    או

ישראל תורמת

או באמצעות כרטיס אשראי:

בטלפון או בפניה דרך האתר  

או תרומה בצ'ק או במזומן:

לשלוח לעמותת אזרחים למען הסביבה בגליל

 ת.ד. 1075 פקיעין 24914

הצ'ק לפקודת - עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל