מדינת ישראל נחשבת למקרה מיוחד במינו בכל הקשור לבריאות וסביבה. על פני שטח קרקעי קטן מאוד, ולכן גם פגיע, התפתחה, בסמיכות למקורות גידול מזון ולאוכלוסיה, תעשייה מגוונת מהמתקדמות בעולם, כשטכנולוגיות הייצור הננקטות בה מקדימות בהרבה את הידע המדעי הקיים בדבר ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות. התוצאה היא שהאוויר, הנחלים, מקורות מי השתייה והאדמה החקלאית והעירונית הפכו למקומות הטמנה (sinks, "פחי אשפה") של זיהומים מסוכנים לציבור ולסביבה, לחדירה של מזהמים כימיים לשרשרת המזון ולעלייה משמעותית ברמת התחלואה והתמותה בציבור. כל זאת, בשעה שאין באפשרותו של הידע המדעי לספק תשובות מלאות לשאלות כגון השפעת גומלין סינרגטית של חומרים מסוכנים על הבריאות או ההשלכות ארוכות הטווח של טכנולוגיות חדשות. המודעות לסוגיות אלה בחו"ל הביאה להתפתחות הדיון בעקרון הזהירות המונעת (the precautionary principle) שמטרתו להציע כלים מנחים למדיניות ציבורית המאפשרת להגן על הציבור ועל הסביבה בתנאים של אי-ודאות וידע מדעי חלקי. עקרון זה מתמודד עם השאלה כיצד משלבים את הבלתי ידוע עם נושא ההשפעות של קידמה טכנולוגית ושל כימיקאלים שונים על בריאות הציבור. עקרון הזהירות המונעת מוכר באמנות בינלאומיות, מהווה מדיניות מחייבת של האיחוד האירופאי, ובעשור האחרון נכנס באופנים שונים לדיון הציבורי גם בישראל. קיומו של כנס זה נועד על מנת לדון בדרכים בהן ניתן להשתמש בעקרון הזהירות המונעת במדינת ישראל ככלי ציבורי-מדעי רב חשיבות בהגנה על בריאות הציבור והסביבה. פרופ' ג'ואל טיקנר (Prof. Joel A. Tickner), מהחוג לבריאות הציבור וקיימות וממרכז לואל לייצור בר קיימא באוניברסיטת מסצ'וסטס (Universityof Massachusetts Lowell), ארה"ב, הדובר המרכזי בכנס, נמנה כיום עם בכירי המומחים בתחום זה בעולם, כשהתמחותו היא בתחום התעשייה הכימית והננוטכנולוגיה. לצידו ישתתפו חוקרים, מדענים ואנשי ציבור העוסקים בתחום זה בישראל. את הכנס מארגנים ביה"ס פורטר ללימודי הסביבה וביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב, הקואליציה לבריאות הציבור ובשיתוף עם היחידה לביואתיקה סביבתית במרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה.