יוני 2003

נחל הנעמן מנקז את מערב הגליל התחתון, שטח אגן הניקוז שלו משתרע על פני כ-325 קמ"ר.

יובלי הנחל העיקריים הם שני נחלי אכזב- נחל חילזון ונחל אבליים. ראשית האפיק העיקרי של הנעמן הוא במעיינות אפק הנובעים ברום של 4 מ' מעל פני הים, ליד תל אפק. הנחל זורם בכוון צפון, מזרחית לקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ. ליד עין המפרץ מתחבר הנעמן לנחל החילזון, פונה מערבה ונשפך לים דרומית לעכו.

לאורך הנחל מצויות שתי שמורות טבע מוכרזות: עין אפק ועין נימפית.

בעבר זרמו בנחל מים בכל ימות השנה, ממקורות המים המתוקים של מעיינות אלו. במורד הנחל ליד השפך, היו מעיינות קטנים שמימיהם מלוחים יחסית.

שפיעת המעיינות היתה כ- 60-40 מליון ממ"ק בשנה ומליחותם כ- 850-650 מ"ג כלור לליטר.

לפני ייבוש ביצותיו וזיהום מיימיו הזרים הנחל אל הים כ- 5000 מ"ק לשעה. אגן ההיקוות של הנעמן עשוי להזרים בעת שיטפון מיליוני מ"ק מים. ב- 1969 היה חורף גשום במיוחד שהציף את קיבוץ עין המפרץ ושטחי המדגה.

משנת 1942 משמש הנחל כתעלת שירות עבור מי בריכות הדגים, ושנים מאוחר יותר הוקמו מתקני שפכים המזרימים ביוב ישירות לנחל.

מסוף שנות השבעים מופיעות התכתבויות ותזכירים בנושא זיהום הנעמן על ידי מפעלי מילואות. בקיבוץ כפר מסריק הוקמה ועדה לעינייני איכות הסביבה, בעקבות סבל מתמשך מהמפעלים השונים בסביבתו הקרובה הגורמים לזיהום מים, אויר ורעש.

הועדה ומזכירות הקיבוץ פנו אינספור פעמים, בכתב ובע"פ, לרשויות ממשלתיות ומקומיות ואזוריות, וכן למפעלים המזהמים עצמם, בתקווה להסרת המפגעים.

מפעלי מילואות הם המזהמים הכבדים בנחל:

מילועוף – משחטת עופות, המספקת שפכים בעלי תימלחות בריכוזים גבוהים מאוד.

מילומור – מפעל להפקת שמן מגרעיני כותנה, המשתמש בסודה קאוסטית בתהליך העיבוד.

מילובן אם.סי.פי. בע"מ – מפעל להפרדת הפלומה מגרעיני הכותנה, בתהליך עיבוד הגרעינים נוצרים שפכים בעלי צבע שחור בעלי COD גבוה ("בלק ליקר").

מילובר – מפעל המכין תערובות לבע"ח.

בנוסף למפעלי מילואות, היה מפעל הקומפוסט, מפעל מיחזור אשפה שהערים אשפה בשטחי ביצת הנעמן.

שפכים ממפעל מילובן ומהקומפוסט צבעו את הנחל בשחור, שפכי מפעלי מילועוף צבעו את הנחל באדום וגושי קצף לבנים, שמקורם במילועוף צפו על פני הנחל...קצף זה מעיד על חומרים פעילי שטח (דטרגנטים, שומנים, חלבונים...). בנוסף הפיקו השפכים ריח בלתי נסבל.

ב- 9.6.93 ערכה עמותת אדם טבע ודין דיגום ב-4 נקודות שונות לאורך הנחל. התוצאות הראו איכות ירודה ביותר של מי נחל.

ב- 17.11.93 הגישו עמותת אזרחים למען סביבה בגליל יחד עם עמותת אדם טבע ודין כתב ערר לבית הדין לעינייני מים שליד ביה"מש המחוזי בחיפה, נגד נציב המים ורשות הניקוז חבל אשר, על שאינם מפעילים את סמכותם, ואינם מצווים על הגורמים המזהמים את הנעמן לחדול מסילוק שפכים לנחל.

ב- 12.1.94 התקיים בבית המשפט בחיפה, ביושבו כבית דין לעינייני מים, דיון בכתב הערר. השופט ביין קבע כבר בישיבה הראשונה כי על המשיבים להגיש לביהמ"ש תצהיר בשבועה, בו תפורט תכנית להקמת מט"ש (=מכון לטיהור שפכים) אזורי, בצרוף לו"ז מפורט לביצוע התכנית. השופט הורה גם לצרף למשיבים את מפעלי מילואות (– המזהם העיקרי של הנחל, ע"פי חוות הדעת, שהוגשו לבית הדין). העותרים דרשו לחייב את מפעל מילואות בהקמת מט"ש נפרד לשפכיו, גם אם יוקם מתקן איזורי.

ב- 6.2.94 ביקר השר לאיכות הסביבה יוסי שריד בקיבוץ, ולאחר לימוד הנושא פנה השר למנהלי מפעל מילואות במכתב המאיים בהוצאת צו סגירה למפעלים, במידה ולא יטופל נושא זיהום הנעמן בשפכים.

ב- 30.11.95 נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בעניין הנעמן:

·        מפעל מילואות יתכננו ויקימו מערכת לטיפול בכלל השפכים שתפיק קולחים בהתאם לתקנות בריאות העם העם (קביעת תקנים למי שפכים), לנעמן. (איכות קולחין 20/30). הקמת המערכת תבוצע באופן שלא יפריע או ימנע בעתיד הפרדת שפכי המפעלים לשני זרמים (תימלחות וחומרים אחרים אשר לא מתאימים לטיפול יבשתי וזרם שפכים שאינם כאלה).

·        רשות הניקוז תגרום להפסקת הזרמת שיפכי הקיבוצים עין המפרץ וכפר מסריק לנעמן. רשות הניקוז מתחייבת שעד סוף 1996 לא יוזרמו שפכים אלו לנעמן. במידה ותמשך הזרמת שפכים אלו, איכותם לא תיפול מהאיכות הנדרשת בתוספת לתקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים).

·        נציג שיקבע ע"י בית המשפט יפקח על ההסכם. הוא ידווח באופן שוטף על השלמת כל שלב ע"פי לוחות הזמנים, יוכל לבצע ביקורים ובדיקות בשטח ולקבל לידיו נתונים בהתאם לדרישתו.

ב- 21.2.96 הוגשה בקשה לביה"מש, למנות מפקח ולמתן תוקף של פסק דין להסכם. למפקח מונה מר אמיתי אבנון מ"א.א. מהנדסים-הנדסה סביבתית וחקלאית".

ב- 13.10.97 נחתם כתב התחייבות של מפעלי מילואות להקמת פרוייקט לטיפול משותף בשפכים.

ב- 10.5.98 החלו עבודות עפר במט"ש מילואות. גמר מתוכנן – אוקטובר 1988.

חשבנו שבא לישראל גואל, אך במשך הזמן התברר שלמרות ההשקעות הכספיות הגדולות

ולמרות פסק הדין, המתקן המשיך להזרים שפכים כמקודם ולזהם את הנעמן.

נכון להיום אין הפרדת תמלחות בשפכים המוזרמים למט"ש, בהתאם להסכם הפשרה,

והמצב חזר לקדמותו.

ב- 2.9.02 נשלח מכתב מהילה בן דורי, מנהלת איגוד ערים לאיכות סביבה גליל מערבי

לד"ר יוסי ענבר, סמנכ"ל תשתיות במשרד לאיכות הסביבה, בו היא מציינת את המזהמים העיקריים העכשויים של הנחל בינהם מט"ש מילואות ("המפגע עדיין נראה וקיים"), שפכי תמרה, חזיריות אעבלין, ורפת עין המפרץ.

התכנית להסדר כולל של שפכי אזור עכו – מטה אשר ("מתקן "קוקוי").

3.6.96 – קיבוץ כפר מסריק מאשר למוא"ז מטה אשר להמשיך לקדם בשטחי כפר מסריק מאגר קולחין לתמרה וכבול (מיידי), מתקן לשפכי עכו-מטה אשר.

ב- 30.12.96 הוצגה תכנית אזורית לאיסוף וטיפול בשפכים והשבת קולחים כולל אומדנים, סדר פעולות ולו"ז.

המאגר הוקם, אך עד היום לא הופעל. הוא משמש את קיבוץ כפר מסריק לגידול דגים.

בימים אלה (יוני 2003) נפרש צינור שאמור להזרים את שפכי עכו אל המאגר.

הפעלת המאגר אמורה לפתור את בעיית שפכי כפר מסריק, מילואות (לא כולל תימלחות), תמרה, כאבול ועכו.

מינהלת נחל הנעמן

משנות ה-80 מדברים על הקמת מינהלת לשיקום נחל הנעמן.

ב- 20.8.02 נערכה ישיבתה הראשונה של ועדת ההיגוי למינהלת והוצג בה שלב א' של תכנית השיקום: "תכנית אב לנחל הנעמן דו"ח מס'1 – סקר מצב קיים" ע"י "יעד אדריכלים".

ב- 11.2.03 התקיים סיור לימודי להכרת קטעים משוקמים בנחל קישון ובנחל אלכסנדר.

ב- 10.6.03 התקיימה פגישה בעניין הנחיות לתכנון הנעמן בהיבט של רשות הטבע והגנים.

השופט מגן: אין הנחות למפעלים מזהמים / אוקטובר 2005

 האם יוזרמו שפכי מילובן לים? / מרץ 2006