עבור לתוכן

CFE Portal

חלק
כלים אישיים
הנך נמצא כאן: עמוד בית » דפים באתר » עימותים בפקיעין - שעת חברה עם מיכאל מירו, ראיון עם עו"ד ג'מילה הרדל ואכים
« מאי 2012 »
א' ב' ג' ד' ה' ו' ש'
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30 31    
 

עימותים בפקיעין - שעת חברה עם מיכאל מירו, ראיון עם עו"ד ג'מילה הרדל ואכים

Document Actions
האירוע הוא דוגמא לקונפליקט סביבתי וחברתי, שאין לפתור אותו במשלוח כוחות משטרה אלא בהידברות והסכמה. פקיעין הוא דוגמא מופתית ליחסי שיתוף ושכנות בין יהודים, ערבים ודרוזים ללא הבדל דת או השתייכות עדתית. המתח סביב הצבת אנטנות סלולאריות בכפר נובע מחששם של התושבים, מזה זמן רב, ששכיחות מקרי הסרטן בכמה משכונות הכפר, קשור למיקומן של האנטנות.

מירו: ערב טוב לך ג'מילה הרדל ואכים.

ג'מילה: ערב טוב לך מיקי.

מירו: את מאזרחים למען הסביבה בגליל והאירועים בפקיעין , שיש בהם גם אלמנט סביבתי וגם המון אלמנט  חברתי מטרידים אותך !

ג'מילה: כן, האמת זה מטריד את כולנו לא רק את התנועה הסביבתית. האירוע הזה הוא לא רק סביבתי. הוא התחיל כעניין סביבתי,אבל  אנחנו חושבים, אני אישית חושבת, שהרקע לאירועים כאלו הם בדרך כלל חברתיים. בכלל כל הנושא הסביבתי הוא מקושר באופן הדוק לנושא החברתי ואי אפשר להפריד בין שני הנושאים.

מירו: זאת אומרת שהזעם הוא בעצם תוצר של תסכול חברתי?

ג'מילה: בהחלט. יש כאן מחדל מתמשך של הממשלה ושל הרשויות בטיפול בבעיות כאלו. גם הזנחה של הרשויות המקומיות הערביות, וגם הזנחה של הנושא הסביבתי ובכלל בנושא האנטנות יש בורות עצומה. יש בלבול גדול בקרב הציבור. אף אחד לא יודע מה מסוכן  ומה לא והמדינה לא עושה כלום. משרד הבריאות

כמעט ולא מתפקד בתחום הזה. המשרד להגנת הסביבה כל הזמן טוען , שהמחקרים לא הוכיחו שהקרינה הזאת מסוכנת, בעצם, כשהוא  מסתמך על מחקרים שמומנו על ידי החברות הסלולאריות. אז הציבור לא יודע למי להאמין, אין לו שום מידע אמין ואמיתי ויש באמת חרדה, ואף אחד לא מטפל בזה.

מירו: אז איך מגיעים למצב כזה , לכזה פרץ זעם? כמובן יש פה את העניין של הממשל, של הברוטאליות הממשלתית שאנחנו כבר מכירים אותה זה מכבר והתרענו עליה לא אחת, אבל מעבר לזה, איך את מסבירה שכפר שלם, שהוא באמת מהכפרים השקטים, ככה...

ג'מילה: קודם כל זה לא כפר שלם! זה באמת כפר מאד שקט, כפר תיירותי, ממש מהכפרים הכי תיירותיים באזור ואולי גם במדינה,  מגיעים לכאן אלפי תיירים כל שבוע. וזה לא כל הכפר, זה קבוצה של צעירים כנראה, שפשוט, מתוך סיבות מעורבות: גם של תסכול, גם של חרדה לגבי מצב התחלואה שהולך וגובר בכפר מסרטן . בפקיעין יש היום - משהו כמו 95 מקרי סרטן קשים מתוך אוכלוסיה של    5000

תושבים, שעד לפני עשר שנים  לא היו מקרים כאלו בכלל. יש עליה דרסטית של מספר התחלואה בסרטן. והסיבות מצטברות והזעם פשוט מופנה כלפי המשטרה. הוא מתפרץ בסוף. בגלל המשטרה, בגלל הכניסה המוזרה הזאת של כוחות יס"מ ב- 3:00 לפנות בוקר שלשום. במקום לבצע מעצרים באופן רגיל, לזמן אנשים לחקירה, המשטרה נכנסת כאילו היא נכנסת לעזה, או לאיזה כפר בשטחים. היא נכנסת בכוחות גדולים, של  יותר מ 200 איש, כוחות יס"מ , הייתה מעין פשיטה על הכפר . מדובר בכפר מעורב דרוזים נוצרים, גם יהודים בכפר כמה משפחות לא הרבה. זה נראה כמו פשיטה וזה ממש עורר את חמתם וזעמם של התושבים שם, הצעירים האלו, שגם ככה הם חמים.

מירו: ג'מילה, תמיד אנחנו אומרים שצריך להפנות אצבע אחת עלינו, אצבע אחת על האחרים וצריך למצוא את הדרך איך לחיות ביחד בהרמוניה. כי בעצם גם באירועי אוקטובר, הייתה אלימות ממשלתית אבל מן הצד האחר צריך לראות איך פותרים את הבעיות.

ג'מילה: נכון, הפתרון שעשו התושבים הוא לא פתרון בעצם. אני לא מצדיקה לא לקחת את החוק לידיים...ולא התנהגות אלימה.

מירו: זו היתה פריקת תסכול וזה לא מוביל לשום דבר חוץ מ...עוד אלימות

ג'מילה: גם לפרוק תסכול אפשר בדרכים אחרות. לא באלימות. אבל בשביל זה צריך לעבוד על העניין הזה. אי אפשר להתעלם, המדינה מתעלמת, וזה מה שקורה בדרך כלל כאשר מתעלמים מבעיה.

מירו: מה אתם בארגוני החברה האזרחית, את נמצאת בארגון אחד מהחזקים בגליל, אזרחים למען סביבה בגליל, ארגון שיש בו גם יהודים וגם ערבים וגם דרוזים.

ג'מילה:  כן, אנחנו ארגון חברתי והמשרד שלנו ממוקם בפקיעין. ובגלל זה אנחנו מנצלים את היתרון הזה שלנו ואנחנו כבר יזמנו יחד עם חבר הכנסת, דב חנין, כינוס, מעין אסיפה של ארגונים חברתיים וסביבתיים ביום ראשון ה 4/11/07, ב 13:00 בצהריים , בשיתוף עם חברי כנסת ותושבים וארגונים במשרד שלנו בפקיעין ואני מנצלת את ההזדמנות הזאת  להזמין את כולם תושבים, אנשי מקצוע, ראשי רשויות, חברי כנסת להגיע לאסיפה הזאת, יש לנו מקום במשרד שלנו, אפשר לנצל את ההזדמנות הזאת לנסות להגיע לפתרון ולמצוא דרך לצאת מהמצב הזה שלא  ישנה...

מירו: איך פונים אליכם, מי שרוצה לבוא?

ג'מילה: אפשר להתקשר למשרד לטלפון 04-9997550 .

מירו: או להיכנס לאתר האינטרנט שלכם: 

http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/

מירו: ג'מילה הארדל וואכים, מה נגיד שוב? החברה האזרחית מוכיחה שהיא לוקחת את העניינים בידיים והיא הגורם הממתן, וזה שיוביל גם את הפיתרון.

ג'מילה: כן, אבל עדיין החברה האזרחית לא אמורה להחליף את הממשל.

מירו: לא, היא לא מחליפה , היא לוחצת  אותו וזה מה שאתם עושים. הלחץ לא חייב להיות במכות, מה שאתם עושים זה ילחיץ אותם, זה יראה את אוזלת ידם שהם גם דברים כאלו הם לא יודעים לעשות.

ג'מילה: בתקווה

מירו: שיהיה בהצלחה !

ג'מילה: תודה לך

מירו:  כן ולא נשכח את אתר האינטרנט שלנו......

http://bet.iba.org.il/

מידע נוסף על ארועי פקיעין

הראיון שודר ביום רביעי, 31/10/07 בשעה 20:00, ברשת ב' של קול ישראל