מיקי: שבת שלום לך ליאורה אמיתי, את מנכ"לית שותפה בעמותת אזרחים למען הסביבה בגליל, בואי תני לנו דו"ח מצב על חוד מתכות:

ליאורה: חוד מתכות הוא מפעל שנמצא באזור התעשייה הדרומי של עכו ומטריד את התושבים שחיים בסמיכות, כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות אנחנו מנהלים מאבק עיקש נגד המפעל הזה שהוא מפעל מזהם כפי שאנחנו רואים ונושמים אותו. לעומת זה המשרד להגנת הסביבה חוזר ומצהיר שהמפעל עומד בתקנים בבדיקות שעושים שם בארובות, ובנושא זה יש לנו ויכוח מאד ארוך עם המשרד להגנת הסביבה. לאחרונה התושבים שינו גישה, ובמקום שהמשא ומתן יהיה כל הזמן עם הממשל בתחום הגנת הסביבה התושבים פנו אל משרד התעשייה המסחר והתעסוקה [התמ"ת]. חברת הכנסת וסגנית שר התמ"ת אורית נוקד, הגיעה השבוע למפגש עם התושבים, שאמרו לה חד משמעית שהמקום הזה מזהם, מזיק ומאד מאד פוגע בבריאות של התושבים ובעתידם, אי אפשר לפתח את הישובים אי אפשר לתכנן שום דבר קדימה, כל עוד מעבר לכביש יש מקום שמזיק כל כך. הם הפנו אליה בקשה לעזרה והיא אמרה להם שהיא תעשה את הכל, כדי שזה יגיע לשולחנו של ראש הממשלה. אנחנו מקוים שהנושא יגיע לשולחן הממשלה וימצא פיתרון, למיקום יותר נכון לתעשיית המיחזור הזו, שההתנהלות שלה כרגע מזהמת מאד.

מיקי: כעת ליאורה, אנחנו נמצאים בקיץ בחופש הגדול ורוצים לצאת ולטייל, הגליל הוא באמת מקום מזמין? או שיש כל כך הרבה בעיות סביבתיות שצריך לקחת את זה לתשומת הלב ואולי לחשוב על משהו אחר.

ליאורה: אתה בדיוק תופש אותי בחזרה מטיול בדרום ואני יכולה להגיד לך שבעיות סביבה יש בכל מקום. הייתי באזור אשקלון ואשדוד, ראיתי שם את הארובות ואת התעשייה שאני יודעת שיש בה גם לא מעט נזק ומפגעים. יש בכל מקום בארץ מפגעים סביבתיים ונכון שיש מקומות שבהם יש פחות.

בגליל יש הרבה מאד תושבים מאד מודעים ופעילים, וזאת גם הסיבה שאתם שומעים על יותר בעיות בצפון. זה לא שיש יותר זיהום סביבה בצפון, פשוט יש יותר פעילות אינטנסיבית של אקטיביסטים שמביאים את הדברים אל המודעות.

בצפון יש בעיה קשה של קירבה של מקורות זיהום למקורות מים ואוכלוסיה. אני חושבת שיש את הבעיה הזאת גם באזורים אחרים, אני חושבת שמה שבאמת מאפיין את התושבים בצפון שיחסית יש להם מודעות מאד גבוהה וגם פעילות אינטנסיבית.

מיקי: נשמע מדבריך שאת חוששת שאולי לא יבואו לטייל, אבל הדברים נאמרו אולי, כדי שנדע מה אנחנו מפסידים מכך שאנחנו "לא שמים" על הגליל, וצריך לקחת את זה בחשבון.

ליאורה: וצריך לזכור שהפגיעה בסביבה בגליל, ובכלל פוגעת אנושות בכלכלת המדינה.

יש נחלים שבהם אפשר היה פעם לטייל בהם, במים זורמים ונקיים. והיום, אם יש שם מים אז הם לא נקיים. אני מכירה את הגליל כבר כמה עשרות שנים והייתי מדריכת טיולים הרבה מאד שנים וזה נושא עצוב מאד. ונכון אני יכולה להגיד לך שבנושא הזה בצפון - המצב לא טוב, אם מדינת ישראל הייתה משקיעה יותר בלמנוע מפגעים, ההכנסות שלה בתחום התיירות היו יכולים לגדול.

מיקי: בואי ניתן תזכורת איפה המקומות הבעייתיים, מקומות של טבע שנפגע.

ליאורה: אתה דיברת עליהם מיקי, עשרות פעמים בתוכנית שלך.למשל קניון בית הכרם, אני זוכרת שהדרכתי בו טיולים... זהו ערוץ קניוני, מצוקי, שמורת טבע יפיפה שנמצאת לא רחוק מהעיר עכו, למרגלות הישובים גילון וצורית וכבר כמה עשרות שנים זורם שם ביוב. כמובן שאי אפשר לטייל שם וזה מפגע סביבתי ותברואתי, נזק עצום למקורות מים. דוגמא אחרת שעליה שוחחנו הרבה מאד פעמים בתוכנית והיא עדיין מזוהמת זו הדוגמא של נחל כזיב. תמיד הייתי אומרת שהוא כמו "אחרון המוהיקנים", כלומר - הנחל האחרון שזרמו בו מים נקיים - הוא כבר לא כזה.

כבר ארבע שנים זורמים מים בנחל כזיב, מים שמקורות מאפשרת להם לזרום בנחל מכיוון שהם כבר לא טובים לשתיה. המים שמאפשרים חיים לצמחיית הנחל, לדגים ושפיריות ועוד בעלי חיים נפלאים אחרים, אינם מים שאני יכולה לקחת את הילדים שלי כדי לשכשך בהם, כי אני לא יודעת מה יש בם.

אולי לטבול את הרגלים כן.

יש המון בעיות ומפגעים ופחות נחלים שמזרימים מים נקיים, זה מאבק גדול שלנו, בארץ בשנים האחרונות, בכלל - משק המים וגם על הזכות של הטבע למים נקיים. למרבה הצער, עדיין לא התקרבנו לפיתרון כל הבעיות.

מיקי: את יודעת ליאורה, יש החלטה ממשלתית לרשת את המדינה ברכבות ואני מברך על כך, לחבר את הצפון והדרום למרכז, לתת נגישות רבה יותר במערכת מסילתית, זה דבר נפלא וטוב שמשקיעים בזה כסף, אבל אולי לצד זה צריך להתחיל לפתור את הבעיות, להוציא את הרשויות המקומיות ממציאות ותמונות של עולם שלישי.

ליאורה: נכון. בעיה קשה, שהיא בעיקרה - בעיה פוליטית, ובאמת מי שצריך לתת על כך את הדעת הוא משרד הפנים וגם משרד התשתיות כי הרבה מאד בעיות הן בתחום התשתיות. עצוב שאנחנו חוזרים להצביע על אותם המפגעים עוד שנה ועוד שנה, ועוד שר איכות סביבה חוזר ומבקר ואנחנו מראים לו את כל המקומות ובאמת נראה שהדברים רחוקים מלהשתפר, והפיתוח הולך לכיוונים הלא נכונים.

מיקי: אז כמו שאמרת, אתם קבוצה של אזרחים מאד פעילים יהודים וערבים, תושבי הגליל שעושים את המאבק בעצם עבור כל תושבי מדינת ישראל, כי כולנו רוצים לבקר בגליל, הוא חלק ממדינת ישראל וזקוקים לו. אני מאמין בריצות מרתון רדיופוניות, לאט לאט "להאכיל כפית אחר כפית" את הסיפור.

ליאורה: הייתי רוצה לספר לך מיקי ולמאזינים,  כמה נקודות לחיוב, כדי שלא תהיה נימה כל כך עצובה לשיחה שלנו.

מיקי: את בדיוק קלעת למה שרציתי, כי רציתי קצת להתעודד, בכל זאת - שבת בבוקר.

ליאורה: ראה למשל התיקון לחוק חופש המידע או "חוק המידע הסביבתי", שיזמנו לפני שבע שנים. זו היתה יוזמה שלנו שבאה ממקום מאד נכון ונאיבי, היוזמה לתיקון לחוק חופש המידע שאני מקווה שהרבה מהמאזינים מכירים אותו. אנחנו הובלנו את השינוי בחוק שמחייב את הרשויות, גם הרשויות המקומיות וגם משרדי הממשלה לפרסם רשימה של חומרי מידע סביבתיים, ביוזמתם באתרי האינטרנט שלהם. אחרי מאבק שנמשך שנים בכנסת ואחר כך אל מול המשרד להגנת הסביבה אני יכולה לבשר שהחוק הזה נכנס לתוקף במהלך החודש הקרוב והבשורה הנוספת היא שהרשויות אכן נערכות לפרסום מידע סביבתי.

השבוע השתתפתי בהשתלמות של צוות מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה, שנערך בצורה מאד מקצועית ומעמיקה, גם בכל מחוזות המדינה. עובדי המשרד נערכים ליישומו של החוק מתוך הבנה שזהו חוק שהולך לקדם את נושא איכות הסביבה במדינת ישראל ובסופו של דבר להפחית זיהום, כי המידע שיתפרסם, יהווה תמריץ לגורמים המזהמים השונים לנסות להפחית את הזיהום, אתה יודע שאנשים, מנכ"לים של רשויות לא בדיוק מעוניינים שיתפרסם מידע אודות ההתנהלות המזהמת של העסקים, או הארגונים שלהם.

במדינות העולם יודעים להראות שמדדי איכות סביבה משתפרים כתוצאה בפרסום מידע ואני מאד מקווה שזה מה שיקרה אצלנו. בכל אופן החוק יוצא לדרך, גם רשויות מקומיות נערכות, בחודש הבא תתקיים השתלמות שמארגן המרכז לשלטון המקומי יחד עם אוניברסיטת תל אביב, איתנו ועם עוד גורמים ששותפים לנו. נראה שמוסדות השלטון אכן נערכים ליישומו של החוק וזה מאד מאד מעודד מיקי.

מיקי: נכון, והמסקנה היא שאסור להתייאש.

ליאורה: אסור בהחלט!

מיקי: ליאורה אמיתי,  מה אני יכול לומר? רק - יישר כוח לפעילות שלכם, תשמרו עבורנו על הגליל ואני חושב שאחד הלקחים גם לאלו ששומעים את השיחה הזאת: טיילו בגליל ואולי כך נצביע ברגליים, נראה שהמקום הזה חשוב לנו.

ליאורה: ואני מזמינה באופן אישי את תושבי המדינה לבוא ולטייל ואף לבקר, המשרד שלנו נמצא בפקיעין ואפשר ליצור איתנו קשר בטלפון: 9997550 04, ולבוא ולבקר. אנחנו מאד נשמח.

מידע נוסף על השריפה בחוד באתר>>