בישיבה שנערכה ביום 29/11/04, ביוזמתו של ח"כ עיסאם מח'ול, יצאה ועדת המשנה למפגעי איכות הסביבה בהמלצה למשרד איכות הסביבה לבדוק שוב את תסקיר ההשפעה על הסביבה והסקרים שנעשו על ידי  יזם המתקן, על מנת לבדוק לעומק את הסכנות הבריאותיות העלולות להיווצר מהמתקן, אשר ממוקם בסמוך לריכוזי אוכלוסייה ביישוב אעבלין.

אתר הפסולת "אבליים" פועל כאתר הטמנת פסולת במתכונתו הנוכחית כ- 10 שנים ובינואר 2002 הוגשה לועדה המקומית לתכנון ובנייה, תוכנית מתאר לגבי שינוי ייעודי שטחים באתר כך שישמש גם לטיפול מתקדם בפסולת. במסגרת זו יוקם באתר מתקן הדגמת טיפול תרמי מתקדם.

במאי 2002 אושרה התכנית וכיום המתקן נמצא בשלבי התקנת מערכות בקרה וחיבור היחידות השונות לקראת הפעלת המערכת כולה.

יואב פיסטינר, נציג ישובים-משגב: המדובר במתקן בגובה של כ-5 קומות, אשר לא מקובל שיימצא באזור מאוכלס. לא נעשה שום תהליך של אפיון המתקן בצורה מעבדתית. תהליך מסוג זה אורך שנים. בנוסף, ידוע שהמתקן פולט דיאוקסינים  והיזם עצמו ער לעובדה זו. רמות הזיהום מייצר עוד לפני הטיפול היא גבוהה לאין ערוך מהרמות המותרות. יש לבודד את המתקן מאזורי מגורים.

אורנית פרקטובניק, עמותת הסביבה: היזם לא הגיש תסקיר השפעה על הסביבה. ידוע כי פליטות דיאוקסינים מעל המותר גורמות לבעיות בריאותיות רבות, בין היתר: סרטן, מומים בעוברים, פגיעה בפוריות וכו'. זוהי טכנולוגיה שלא נוסתה מעולם, התכנון נגזר מתיאוריה ולא ממדידות בשטח. במקרה של תקלה, המתקן משול לפצצת דיאוקסינים שתזהם את הקרקע, המים וכל האיזור.

אחמד מוטלק חיג'אזי, סגן ראש עיריית תמרה: הרדיוס של תחום ההשפעה של המתקן הוא כקילומטר וגובל בתמרה. המתקן יימנע בניית שכונות חדשות ויהווה מפגע סביבתי ותכנוני, נוסף על המפגעים הסביבתיים החמורים הקיימים ממילא בתמרה ובאיזור כולו.

דורית זיס, ראש תחום תעשיות צפון, המשרד לאיכה"ס: המשרד, עם אישור תוכנית המתאר ביקש חוות דעת סביבתית מהיזם. נבדקה עמידה במס' תקנים- כולל תקן בריאותי ונמצא שהמתקן תקין. כמו כן, רמת הדיאוקסינים הצפוייה להיפלט מהמתקן –0.1 ננוגרם היא נמוכה ביותר. המתקן הוא בטכנולוגיית פלזמה, העומדת בתקן האירופי ונחשבת כטכנולוגייה העתידנית והטובה לכילוי אשפה. לגבי תקלות וסכנת פיצוץ, נבחנו האופציות מבחינה תהליכית ולא קיימת סכנה ממשית.

שולי נזר, ראש אגף איכות אוויר, המשרד לאיכה"ס: כל נושא היווצרות הדיאקסינים קשה לחישוב. קיימות טכנולוגיות טיפול ידועות ומתקנים דומים נוספים קיימים בעולם ומעל לכל ישנה התחייבות היצרן. אם המתקן לא יעמוד בתקנים- הוא ייסגר. בשנים הראשונות של ההפעלה מעמידים את המפעל בתקנים החמורים, יתקיים ניטור רציף של המזהמים, דגימות ובקרה של הפסולת הנכנסת. המלצת המשרד היא לקיים דו שיח בין היזמים לתושבים ולדרוש שקיפות של המידע.

אילן ניסים, ראש אגף פסולת מוצקה: התהליך הסטטוטורי של אישור התוכנית נעשה לפי הספר. התוכנית פורסמה להתנגדויות, לא היו כאלו ורק לאחר מכן היא קיבלה תוקף. זוהי תוכנית המוגבלת לפרק זמן של שנתיים וכן ישנה הגבלה בכמות האשפה הנכנסת למתקן.

עו"ד עמנואל וייזר, עמותת הסביבה: בכל מה שקשור בפליטת חומרים מזהמים לאוויר, אין הבדל בין המתקן למשרפה מודרנית. זהו מתקן פיילוט ומן הסתם לא יעבוד בצורה רציפה אלא עם הפסקות ותקלות. הוגש סקר סביבתי  ע"י היזם שלא התייחס למתקן.

ד"ר שני קיסר, מועצת טבעון: בכוונתנו להגיש עתירה בנוגע להליך הפגום שבו נתקבלה התוכנית להקמת המתקן. נעשה קיצור תהליכים בהשגת האישורים.

זאב בר גיל, מנכ"ל החברה היוזמת EER: המדובר במתקן כילוי, לא שריפה. התהליך של הוצאת האישורים לבנייה נעשה במשך שנתיים כל גורם שירצה- יקבל נתונים על המתקן, כולל ראש מועצת אעבלין. אנחנו פועלים על פי התקן המחמיר ביותר. אנו עובדים במשותף עם המשרד לאיכה"ס. אך טבעי להקים מתקן זה באתר הטמנת פסולת. לכל הנתונים של פליטות הדיאוקסינים אין שחר והעניין הוא רק להפחיד את הציבור.

גלעד אוסטרובסקי, "אדם טבע ודין": פסולת ביתית היא הטרוגנית ואין עליה שליטה. משום כך, קיימת אי וודאות לגבי מה שיוצא מהארובה בסוף התהליך. ישנן חלופות אחרות לפני שימוש בתהליך של שריפה. הטיפול הטרמי של המתקן לא מיועד לארץ אלא לטיפול בפסולות מופרדות. המשרד לא תבע תסקיר השפעה על הסביבה לגבי מתקן כל כך ראשוני.

גלינה שומייב, נציגת משרד הפנים: התוכנית אושרה לאחר קבלת סקר סביבתי ועמידה בכל התקנים. התוכנית פורסמה כחוק אך לא הוגשו עליה התנגדויות.

ח"כ טהא וסאל: רמת הזיהום מחייבת הקמת ועדת היגוי עם התושבים ושתהיה שקיפות מלאה בתהליך. יש להכין תסקיר השפעה על הסביבה ברור ומפורט.

חה"כ עיסאם מח'ול: מדובר באיזור המועד לפורענות סביבתית. בתנאים הקיימים, המלצתי היא להקפיא את כל ההליך עד שלא יקויימו כל הצעדים המתבקשים. חובת ההוכחה על המזהמים בפוטנציאל.