העתירה הוגשה כנגד המשרד לאיכו"ס, הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעות אלונים, הועדה המחוזית לתכנון ובניה (מחוז צפון), סמיר נאסר דאוד – בעל הקרקע, וכנגד החברה למשאבי סביבה ואנרגיה בע"מ (EER).  את עמותת הסביבה ייצגו נאמנה ובהתנדבות עו"ד יובל קינן ועו"ד ד"ר אורן פרז מהקליניקה הסביבתית של אוניברסיטת בר אילן. את עירית קרית טבעון ייצג עו"ד עמנואל וייזר.

בדיון החליפו שני הצדדים טיעונים ואף הוצגו שאלות לשני עדים: יוסף הינדי - נציג מטעם היזם, והגב' דורית זיס, מנהלת תחום תעשיה במשרד לאיכו"ס (מחוז צפון) שטענה כי "אפשר לחיות עם המתקן". לכשנשאלה בנוגע לפליטות הצפויות של דיאוקסינים, השיבה כי אין לה מאזן על הצפוי להפלט. בתשובה לשאלה "מדוע הסתמך המשרד לאיכו"ס על תחנה מטאורולוגית המוצבת בלבנון, שהנתונים המתקבלים ממנה אינם רלוונטיים למיקום הגיאוגרפי של המשרפה?", השיבה כי אין תחנה מטאורולוגית קרובה יותר.

עו"ד יובל קינן ציין כי בדיון שהתקיים בכנסת ב-29.11.2004 בנוגע למשרפה, טען המשרד לאיכו"ס כי לא ניתן לחשב מראש את כמות הדיאוקסינים שייפלטו. הגב' זיס הוסיפה בדיון היום, כי אינה מומחית בנושא זה ואינה יודעת לחשב כמות זו, אך היא חושבת שבמשרד יש מי שיודע לחשב זאת. בתשובתה לשאלה מי אישר את המתקן למרות חוסר המידע הנ"ל, ענתה "המשרד לאיכות הסביבה".

מצד היזם (EER) לא הופנתה כל שאלה למומחה הד"ר גיל כ"ץ, שהגיש לבית-המשפט ניתוח טכנולוגי, אקולוגי ובטיחותי של המתקן. דוח זה מפרט את הסכנות האפשריות הצפויות לאדם ולסביבה כתוצאה מהפעלת המתקן במיקומו הנוכחי.

לסיכום, דרש השופט מהעותרות ומהמשיבים להגיש בתוך 21 יום את סיכומיהם,והתיק יועבר אליו לפסק-דין שיוגש לא יאוחר מה-3.4.2005.

מחוץ לבית-המשפט הפגינו עשרות יהודים וערבים תושבי הגליל, בהם בני-נוער, אמהות ותינוקותיהן וכן ראשי הערים באיזור כנגד הפעלת המשרפה. חבושים מסכות אב"כ ומסיכות של שפנים, נשאו המפגינים שלטים עליהם נכתב:

"לא עושים ניסויים בבני-אדם",

"אנחנו לא שפני נסיון" וקראו לעצור את הפעלת המשרפה.

תמונות מן ההפגנה ניתן לראות באתר עמותת הסביבה.

וגם כאן.

קישור לחומר רקע נוסף בנושא המשרפה.