שקט תעשייתי 2- מי מפקח על התעשיות?

זהו הדו”ח השני בסדרת הדו”חות “שקט תעשייתי” אשר מפרסמת עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל, ששמה לה למטרה לעודד התנהלות מקיימת [Sustainability] של התעשייה בישראל. במסגרת הדו”חות בודקת העמותה שתי שאלות מרכזיות: · 1. האם המפעלים עומדים בדרישות הסביבתיות שנקבעו להם על פי חוק? והאם הדרישות והתקנים שנקבעו להם מתאימים למה שמקובל בעולם? · 2. האם הרשויות מפקחות בתדירות הנדרשת על פי חוק על אופן התנהלותם הסביבתית של מפעלים? הדו”ח הראשון בחן 25 מפעלים מאזור מערב הגליל. הדו”ח הנוכחי בוחן 19 מפעלים נוספים, שני מכוני טיהור שפכים ובית חולים ממערב הגליל.

עיקרי הממצאים

· רוב המפעלים אינם עומדים בתנאי הרישיון שנקבעו להםהן בתחום איכות האוויר והן בתחום איכות השפכים. הכוונה היא לאי עמידה בתקנים, בביצוע מספר הבדיקות הנדרש, או בדיווח לגורם המפקח.

· התקנים למניעת זיהום האוויר עדיין לא הותאמו בחלק ניכר מהמפעלים לדרישות המקובלות כיום בעולם. לחלק קטן מהם מעולם לא נקבעו תקנים למניעת זיהום אוויר.

· בתחום השפכים התקנים מתאימים, באופן חלקי. שיטת הטיפול בשפכים תעשייתיים בארץ שונה מזו המומלצת על ידי ה- BAT. המלצות ה-BAT המקובלות באירופה הן לטפל בשפכים בתחומי המפעל ולא במכון טיהור שפכים אזורי. עובדה זו, הנוספת על אי העמידה של המפעלים בתנאים, היא אחת הסיבות המרכזיות לתקלות במכוני טיהור השפכים. עקב זאת נעשה שימוש רחב בקולחין באיכות גרועה מאוד, ולפעמים ביוב גולמי זורם לים ולנחלים.